בכורות דף לד עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ורמינהי: מי שהיתה לו בהרת ונקצצה - טהור, קצצה מתכוין,

ר"א: לכשיולד לו נגע אחר יטהר הימנו,

וחכ"א: עד שתפרח בכולו, או עד שתמעט בהרתו מכגריס!

רבה ורב יוסף: ר"א דר"א כי קניס ר"א - בממונו דאתי לעשות, בגופו לא קניס דלא אתי לעשות,

רבא: רבנן אדרבנן גם לא קשה, כאן במאי דעבד קנסוה, כאן במאי דעבד קנסוה.

במאי איכוין - להתירו בהאי מומא, בהאי מומא קנסוה רבנן, דלא לישתרי לו,

וכאן במאי דעבד קנסוה, איכוין לטהורי נפשיה בהאי קציצה - בהאי קציצה קנסוה רבנן.

בעי ר"פ: יטהר תנן, או ויטהר תנן? נפק"מ לחתן שנראה בו נגע,

דתנן: חתן שנראה בו נגע - נותנין לו ז' ימים לו ולאצטליתו ולכסותו, וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל, אם אמרת יטהר תנן - מראשונה טהר לו, לאחרונה נטרין לו ז' ימי משתה,

אלא אם אמרת ויטהר תנן, סוף סוף כי לא מטמיא לאחרונה, הא טמא ועומד מראשונה, מה? תיקו.

· בעי רי"ר מר"ז: צורם אוזן בבכור ומת, מהו לקנוס בנו אחריו?

את"ל: מוכר עבדו לעובדי כוכבים ומת - קנסו בנו אחריו - דכל יומא ויומא מפקע לו ממצות,

את"ל: כוון מלאכתו במועד ומת - לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבדא לאיסורא,

כאן? לו קנסו רבנן - והא אינו, או"ד: לממונו קנסו רבנן והוא קיים

א"ל תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית, ניטייבה נידיירה לא תזרע למוצאי שביעית,

ואריב'ח: מקובלנו, הטיבה ומת בנו זורעה, אלמא: לו קנסו רבנן, לבנו לא קנסו רבנן.

אביי: מקובלנו טימא טהרות ומת לא קנסו בנו אחריו, דהיזק שאינו ניכר - לא שמיה היזק,

קנסא דרבנן, לו - קנסו רבנן, לבריה - לא קנסו רבנן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום