בכורות דף לה עמוד ב

פרק חמישי

וחד אמר: רועי ישראל והן כהנים נאמנין, לומר אמר לא שביק צורבא מרבנן ויהיב לי,

רועי כהנים והן ישראל אינן נאמנין, דחיישי' ללגימא, וכ"ש כהן לכהן דלא דחוששים לגומלין וחיישי' ללגימא

ובא ר"ש לומר: נאמן על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו, ובא ר"מ לומר: החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו.

ואפי' למ"ד רועי כהנים בי ישראל - אין נאמנין מה בא ר"מ להשמיענו? היינו ת"ק!

יש ביניהם דריב"ק, דאמר בכור בי כהן צריך שנים מן השוק להעיד עליו,

רשב"ג: אפי' בנו אפי' בתו, ר' יוסי אומר: אפי' עשרה והן בני ביתו אין מעידין עליו.

כר"ח מר"ק: ספק בכור שנולד בי ישראל צריך שנים מן השוק להעיד עליו, כריב"ק

ר"נ: בעלים מעידין עליו, דאלת"ה, מעשר לר"מ מי מעיד עליו? מעשר? ודאי מהימן, דאם בעי שדי בו מומא בכוליה עדרו,

אלא: ספק בכור לר"מ מי מעיד עליו? וכי תימא: ה"נ דאין לו תקנה,

והתנן, שהיה רבי יוסי: כל שחליפיו ביד כהן - פטור מן המתנות, ור"מ מחייב!

אלא ש"מ: בעלים מעידין עליו, כהנים הוא - דחשידי אמומי, ישראל - לא חשידי אמומי.

איתמר ר"נ: הלכה כרשב"ג, רבא אמר הלכה כר' יוסי.

והאמר רבא: בעלים עומדים עמנו בחוץ, נכנס שלם ויצא חבול, מעידין עליו!

אימא כל בעלים עומדים ולא חיישי'

א"כ מה למימרא? מהו דתימא: ניחוש לחשדא, קמ"ל.

והלכתא כרשב"ג, ודוקא בנו ובתו, אבל אשתו - לא, דאשתו כגופו דמי.

ר"פ לאביי: לר"מ דהחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו, ואומר ר"מ החשוד לדבר אחד - חשוד לכל התורה כולה,

כהנים כך גם דלא דייני דינא? והכתיב: 'וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום