בכורות דף לז עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"כ, מומין שבסתר גם! אלמה תנן: חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו והפנימיות שנעקרו

נעקרו - אין, נפגמו ונגממו - לא! בעינא מום רע - ואין,

א"כ, מום עובר גם! אלמה תנן: ולא מן העור? מום עובר סברא הוא: עכשיו מיפרק לא פודים עלויה - משחט שוחטים עלויה?

דתניא 'וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' - בבעלי מומין הכתוב מדבר, אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר, או אינו אלא בבהמה טמאה ממש?

כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה - הרי בהמה טמאה אמור,

הא מה אני מקיים 'אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה' - הוי אומר זה בעלי מומין שנפדו,יכול יפדו על מום עובר

ת"ל 'אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' מי שאינה קריבה כל עיקר, יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר.

אב"א: א"כ, פסח ועור למה לי?

א. נסדקה אע"פ שלא חסרה.

ת"ר: הסדק כל שהוא, הפגימה - בין בידי אדם בין בידי שמים

סדק ופגימה - בין בידי שמים בין בידי אדם, וכמה שיעור פגימה - כדי שתחגור בה ציפורן.

ב. נקבה מלא וכו'.

ת"ר, כמה נקיבת האוזן - מלא כרשינה, ר' יוסי בר' יהודה אומר: בכעדשה.

ואיזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם, ר' יוסי בן המשולם אומר: יבשה כדי שתהא נפרכת.

תנא: קרובין דבריהן להיות שוין.

דבריהן דמאן? אילימא דתנא ראשון ור' יוסי בן המשולם - הרבה יש! אלא דתנא ראשון ור' יוסי בר' יהודה.

כעדשה אין, בציר מכעדשה לא? ורמינהי: מרצע - אין לי אלא מרצע, מנין לרבות הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב - ת"ל: 'וְלָקַחְתָּ' - כל דבר שנלקח ביד, דברי ר' יוסי בר' יהודה,

רבי: מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת, אף כל - של מתכת,וקתני סיפא,

א"ר יודן ברבי היה דורש: כשהן רוצעין - אין רוצעין אלא במילת,

וחכמים אומרים: אין עבד עברי כהן נרצע, מפני שנעשה בעל מום,

וא"ת במילת היו רוצעין, היאך עבד כהן נעשה בעל מום? הא אין רוצעין אלא בגובה של אוזן.

רב חנא בר קטינא: לא קשה, כאן - לשחוט, כאן - לפסול.

כרשינה? אר"ש: הינדא.

בעא רב הושעיא מר"ה רבה: כרשינה הנכנסת ויוצאה, או כרשינה העומדת?

אמר לו: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי, דתנן, השדרה והגולגולת שחסרו, כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל? בש"א: שתי חוליות, וב"ה אומרים: חוליא אחת,

ובגולגולת, ב"ש אומרים: כמלא מקדח, וב"ה אומרים: כדי שינטל מן החי וימות.

וישב רב חסדא וקמיבעיא לו: כדי שינטל מן החי וכמה?

א"ל רתב"א משמואל: כסלע,

ואיתמר, ר"ס: שמועה א"ל, ורב שמואל בר יהודה אמר: ברייתא א"ל.

וסימניך: תני רב שמואל בר יהודה.

וא"ל: א"כ, עשיתה דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד! דתנן: מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול, וזהו אגרופו של בן אבטיח, א"ר יוסי: וישנו כראש גדול של אדם.

נעשה בידי אדם - שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה, שהוא כפונדיון של האיטלקי, וכסלע נירונית

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום