בכורות דף לח עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

הריס? אר"פ: שור ברא דעין

א. דק תבלול.

ת"ר: דק משוקע - הרי זה מום, צף - אינו מום.

והתניא איפכא? הא - בדוק לבן, הא - בדוק שחור,

דארבב"ח סח לי רי"א מאושא: דק שחור משוקע הרי זה מום, צף אינו מום,

דק לבן משוקע - אינו מום, צף - הרי זה מום.

וסימניך: ברקא.

ב. חלזון נחש ועצב.

איבעיא להו: חלזון הוא נחש, או"ד חלזון או נחש?

ת"ש, דארבב"ח סח לי רי"ו ב"א: זקן אחד היה בשכונתינו ור"ש בן יוסי לקוניא שמו, ומימי לא עברתי לפניו, פעם אחת עברתי לפניו, אמר לי, שב בני, שב!

חלזון זה - מום קבוע לשחוט עליו, וזהו נחש שאמרו חכמים,

ואע"פ שאמרו, אין אדם רואה מומין לעצמו - אבל מורה הלכה לתלמידים, ותלמידים מורין לו.

והאמר ר"א מר"ה: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה שומעין לו,

ואם לא אין שומעין לו! הוא גם - מורה ובא היה מתחילה:

ג. איזהו תבלול לבן הפוסק את הסירא.

מתני' רבי יוסי היא, דתניא: לבן ונכנס בשחור, שחור ונכנס בלבן - לר"מ ה"ז מום,

ר' יוסי: לבן ונכנס בשחור - ה"ז מום, שחור ונכנס בלבן - אינו מום, שאין מומין בלבן.

רב: טעמא דרבי יוסי - ד'יצא מחלב עינימו', תרבא דעינא - איקרי, עינימו סתמא - לא איקרי.

ור"מ: מה לשון תבלול - דבר המבלבל את העינים.

חורוור והמים הקבועין.

איזהו חורוור הקבוע - כל ששהה שמונים יום,

ר' חנניא בן אנטיגנוס אמר: בודקין אותו ג' פעמים בתוך שמונים יום.

ואלו הן מים הקבועין - אכל לח ויבש של גשמים, לח ויבש של שלחים, או אכל היבש ואח"כ הלח - אינו מום עד שיאכל הלח ואח"כ היבש.

מתני' ר"י, דתניא, חורוור קבוע -ר"מ: ארבעים יום, ומים הקבועים - שמונים יום,

ור"י: חורוור - שמונים יום, ואלו הן מים הקבועים - אכל לח ויבש של בית השלחין, או שאכל יבש ואח"כ אכל הלח - אין מום, עד שיאכל יבש אחר הלח וישנו ג' חדשים.

והא שניהם תננהי: אכל לח ויבש של גשמים, לח ויבש של בית השלחין!

חסורי מיחסרא וה"ק: אכל לח ויבש של גשמים - ה"ז מום, בית השלחין - אינו מום.

והגשמים גם, אכל יבש ואח"כ אכל לח - אינו מום, עד שיאכל יבש אחר הלח.

וישנו ג' חדשים, איני, והתניא, והא ראב"א מריב"א: אדר וניסן - לח, אלול ותשרי - יבש!

אימא: אדר וחצי ניסן - לח, אלול וחצי תשרי - יבש.

איבעיא להו: לח בזמן לח ויבש בזמן היבש, או"ד: לח ויבש בזמן הלח?

ת"ש, דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: אדר וניסן - לח, אלול ותשרי - יבש,

שמא פירי דאלול ותשרי מאכילנא לו באדר וניסן!

וכמה מאכילין אותו? ארי"ו מרפב"ע: כגרוגרת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום