בכורות דף מ עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רהבדר"י: לשתי אמות, דתנן: שתי אמות היו בשושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית.

שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע,

ושעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליו חצי אצבע, נמצאת יתירה על של משה אצבע.

ולמה היו אחת גדולה ואחת קטנה כשהיו אומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה, שלא יבואו לידי מעילה.

תרתי למה לי? אחת דכספא וזהבא, ואחת דבניינא.

רנב"י ואם תימא רהב"נ: לאותה ששנינו שיש בשר בין חוליא לחוליא מלא אצבע.

אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת.

ר' ישמעאל אומר: אם יש לו שני כיסין יש לו ב' ביצים,

אין לו שני כיסין אין לו אלא ביצה אחת.

ר"ע אומר: מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש ביצה - סופו לצאת.

מעשה שמיעך ולא יצא, נשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר ר"ע ואסר רבי יוחנן בן נורי.

ה"ק: אין לו שתי ביצים בשתי כיסין אלא בכיס אחד, א"נ שתי כיסין וביצה אחת - הרי זה מום,

רי"ש: יש לו ב' כיסים בידוע שיש לו ב' ביצים, כיס אחד- כמי שאין לו אלא ביצה אחת דמי,

ובא ר"ע לומר: בידוע לא אומרים, אלא מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש ביצה סופו לצאת.

ב. ומעשה שמיעך ולא יצא וכו'.

תניא, א"ר יוסי: מעשה בפירן של בית מנחם שמיעך ולא יצאת, ונשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר ר"ע ואסר רי"ו בן נורי.

אמר לו ר"ע לר' יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל?

ריב"נ לר"ע: עד מתי אתה מאכיל ישראל ישראל קדשים בחוץ?

בעל חמש רגלים, או שאין לו אלא שלש.

ושרגליו קלוטות כשל חמור.

והשחול והכסול.

איזהו שחול - שנשמטה יריכו, וכסול - שאחת מיריכים גבוהות.

א"ר הונא: דווקא בחסר ויתר ביד, אבל ברגל - טרפה גם הוי, דכל יתיר כנטול דמי.

אר"פ: לא תימא דעגילן ולא סדיקן, אלא כיון דעגילן - אף דסדיקן.

ג. והשחול והכסול וכו':

ת"ר: איזהו כסול ואיזהו שחול?

שחול - שנשמטה יריכו, כסול - שרגלו אחד בתוך הכסל, ורגלו אחד ע"ג הכסל.

תנא: השרוע והקלוט, שרוע - שנשתרבב לו יריכו, קלוט - שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס.

נשבר עצם ידו ועצם רגלו, אע"פ שאינו ניכר.

מומין אלו מנה אילא ביבנה, והודו לו חכמים, ועוד ג' הוסיף,

אמרו לו: לא שמענו אלא את אלו.

שגלגל עינו עגול כשל אדם, ופיו דומה כשל חזיר, ושניטל רוב המדבר בלשונו.

ב"ד של אחריהן אמרו: ה"ז מום.

ואע"ג דאינו ניכר מחמת עצמו מ"מ ניכר מחמת מלאכה.

ז. מומין אלו מנה וכו'.

למימרא דלא היינו דרכו? ורמינהו: המפלת מין בהמה וחיה ועוף, בין טמאין בין טהורין,

אם זכר - תשב לזכר, אם נקבה - תשב לנקבה, אינו ידוע לר"מ - תשב לזכר ולנקבה.

ואמר רבב"ח מרי"ו: מ"ט דר"מ הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם!

רב יוסף: ל"ק, הא - בשחור [שאינו כגלגל אדם], הא - בחיוורא.

ז. ופיו דומה כשל חזיר.

אר"פ: לא תימא - דשפיד ופרוס, אלא כיון דפרוס - אף דלא שפיד.

ז. ושניטל רוב המדבר שבלשונו.

מתני' ר"י היא דתניא ואת שניטל רוב הלשון, ר"י אומר: רוב המדבר של לשונו.

ומעשה שהלחי התחתון עודף על העליון, ושאל ר"ג לחכמים, ואמרו: הרי זה מום.

ומעשה- משום דתנן פיו דומה לחזיר, וחלקו רבנן על דרבי,

ואומרים: כי חלקו בשפתו עליונה עודפת על התחתונה, אבל שהתחתונה עודפת על העליונה הר"ז מום,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום