בכורות דף כו עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

או"ד: כיון דעולה גם מכפרא אעשה - לא משהי לה?

ת"ש: התולש צמר מבכור תם, אף שנולד בו מום, שחטו אסור הא נתלש שרי וכ"ש עולה דלא משהי

ודחי' דאפי נתלש גם אסור, וזה דקתני תולש להודיעך כחו דעקביא, דבבעל מום אפי' בתולש גם שרי,

ותנא נשר - להודיעך כחן דרבנן, תנא תולש - להודיעך כחו דעקביא.

צמר המדולדל כו':

איך דמי אינו נראה עם הגיזה?

ר"א ר"ל: כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו,

רנבר"א: כל שאינו מתמעך עם הגיזה.

ור"ל לא אמר כרנב"א לפי שאי אפשר לגיזה בלא נימין המדולדלות.

פרק רביעי - עד כמה

/מתני'/.

עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור: בדקה שלשים יום, ובגסה חמשים יום,

ר' יוסי אומר: בדקה ג' חדשים, א''ל הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתננו לו,

ואם בעל מום הוא ואמר לו תנהו לי שאוכלנו - מותר;

ובשעת המקדש, אם היה תמים אמר לו תן ואקרבנו - מותר.

הבכור נאכל שנה בשנה, בין תם בין בעל מום, שנא': 'לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה', נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש,

לאחר י"ב חדש - אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום.

מנה"מ? אר"כ: ד'בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי כֵּן תַּעֲשֶׂה לְצֹאנֶךָ מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשׁוֹרֶךָ'.

ולא להיפך דמסתבר דמקדם למקדם, דמאחר - לדמאחר,

ויקשה דאדרבה הסמוך לסמוך

ב. אלא אמר רבא: 'תַּעֲשֶׂה', הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך,

ולא שיתין: דלא מסרך הכתוב אלא לחכמים:

תנ"ה: 'בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי כֵּן תַּעֲשֶׂה לְצֹאנֶךָ', יכול אף לשורך ת"ל 'תַּעֲשֶׂה' הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך, לא מסרך הכתוב אלא לחכמים, מכאן אמרו, עד כמה ישראל חייבין להטפל בבכור: בבהמה דקה שלשים יום, בגסה חמשים יום,

רבי יוסי: בדקה שלשה חדשים, מפני שטפולה מרובה.

תנא: מפני ששיניה דקות.

ג. אם אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתן לו.

מ"ט אר"ש: מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות.

ת"ר: הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות ובבית המטבחים

- אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן, ואם עושין כן - חיללו,

ועליהן הכתוב אומר: שחתם ברית הלוי, ואומר: 'וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ'.

ואומר? וכי תימא: מיתה לא, ת"ש - 'וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ',

ובקשו חכמים לקונסן ולהיות מפרישין עליהן תרומה משלם,

ומפני מה לא קנסום שמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום