בכורות דף כה עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון, ואחר כך שחטו,

לר' יהודה: עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין,

אמר לו ר' יוסי: לא בזה התיר עקביא בן מהללאל, אלא שער בעל מום שנשר והניחו בחלון, ואחר כך מת,

בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין.

צמר המדולדל בבכור, את שנראה עם הגיזה מותר, ואת שאינו נראה עם הגיזה אסור.

מכלל דאסר עכשיו במת - שרי, שחטו צריכה?

אלא: לא בזה התיר עקביא וחכמים אוסרין, שחטו - דברי הכל שרי, כי חלקו - במת.

אר"א מר"ל: מחלוקת בשהתירו מומחה, דמר סבר גוזרים שמא אתי לשהוייה, ומר סבר לא גוזרים, אבל לא התירו מומחה - דברי הכל אסור,

מתיב רב ששת: בעלי מומין אוסרין בכ"ש, ורבי יוסי אומר יבקר, והוינן בה: מה יבקר?

אלימא דבעל מום הוא ולישקליה, מכלל דתנא ראשון אמר לא?

אר"נ מרב"א: כאן בגיזת בכור בעל מום מדובר, שנתערבו בגיזי חולין,

ומאן ת"ק - ר"י היא, דאמר נשחטו אסרי רבנן, ורבי יוסי לשיטתו דנשחטו שרו רבנן,

וקתני יבוקר, מה יבוקר - לא אם מום קבוע אם מום עובר הוא? אף שלא התירו מומחה!

רבא: לא, יבוקר, אם התירו מומחה - אין, ואם לא - לא.

כשעלה רבין אמרה לשמועה לפניו דרי"ר,

אמר: בבלאי טפשאי, משום דיושבים בארץ חשוכה אומרים שמועה חשוכה

וכי לא שמיע להם הא דאמר רחב"א מרי"ו: מחלוקת בשבדק ולא מצא, ופלגי במחלוקת דר"מ ורבנן, דתנן שהיה ר"מ אומר: כל דבר שהיה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיתוודע הטומאה,

וחכ"א: חופר עד שמגיע לסלע או לבתולה.

ר"א ארי"ו: מחלוקת כשבדק ומצא,

וחלקו במחלוקת דרבי ורשב"ג דתניא שדה שאבד בה קבר, נכנס בתוכה טמא,

נמצא בתוכה קבר, נכנס לתוכה - טהור,

שאני אומר: לרבי: הוא קבר שאבד - הוא קבר שנמצא,

רשב"ג: תיבדק כל השדה כולה.

ור' אסי לא אמר כרחב"א דבשלמא גבי טומאה - אמור בא עורב ונטלה, בא עכבר ונטלה,

אבל כאן - בעל מום למקום אזיל

ואידך - מום עובר העה ונרפא

ורחב"א לא אמר כר' אסי דבשלמא שדה דרך לקבור בה, כי איך דקבר בה זה קבר איש אחר,

אלא קדשים כיון דבדקו לן וקיימי, דרכם להפיל בהם מום -

ואידך אגב דמנגחי אהדדי שכיח בהם מומא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום