בכורות דף ג עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

- לא אבהמה: אלא, על העובר, מדויק גם ממה ששנה: קונסין אותו עד עשרה בדמיו בלשון זכר, ש"מ.

שיעור הקנס במוכר בהמה לנכרי

מסייעא לר"ל: המוכר בהמה גסה לנכרי קונסין אותו עד עשרה בדמיה. - דוקא או לא דוקא?

ת"ש, דאריב"ל: המוכר עבדו לנכרי: קונסין אותו עד מאה בדמיו!

שונה עבד, שכל יום ויום מפקיעו ממצות,

וא"ד: אר"ל: המוכר בהמה גסה לנכרי - קונסין אותו עד מאה בדמיה. תנן: והנותן לו בקבלה, אף שאינו רשאי קונסין אותו עד עשרה בדמיה! מכירה פסקה ממנו, קבלנות - לא פסקה ממנו.

דוקא או לא דוקא?

ת"ש דאריב"ל: המוכר עבדו לנכרי - קונסין אותו עד עשרה בדמיו!

- שונה עבד: שדבר שאינו שכיח הוא, ולא גזרו בו רבנן, משא"כ בבהמה

שותפות נכרי בבכור: 'כל בכור'

וחכמים אומרים כל זמן שיד העכו"ם כו'.

רבי יהושע: ושניהם מקרא אחד דרשו,

'כָּל בְּכוֹר', רבנן סברי: בכור - מקצת בכור משמע, כתבה התורה כל - עד שיש כולו לישראל,

ור"י סבר: בכור כולו בכור משמע, כתבה התורה 'כָּל' - שאפי' כל שהוא.

אב"א: שלדעת הכל בכור - רוב משמע, זה סובר: כל משמע למלא בא עד כולו, וזה סובר: לגרוע בא אפי' מקצתו.

שיעור שותפות נכרי הפוטרת

של נכרי, ותהא פטורה מן הבכורה?

אר"ה: אפי' אזנו,

·מתקיף ר"נ: ויאמר לו הכהן: קח אזנך ולך!

אלא איתמר ר"ח: דבר שעושה אותו נבלה [אבל טריפה חיה],

ולרבא: דבר שעושה אותו טריפה [שטריפה אינה חיה].

· אמרוה רבנן לפניו דר"פ: זה של ר"ה וזה של ר"ח ורבא - לא נחלקו: זה בו בעובר, זה באמו,

ודחאם ר"פ: שכמו ש'בוֹ' - צריך כל בכור ואין, כך גם אמו צריכה 'כָּל מִקְנְךָ תִּזָּכָר', ואין! ואין הבדל

· מתקיף מבר"א: במה שונה מנפלים, שאע"פ שאינם בני חיות קדושים, ש'פטר שגֶר בהמה' - שגַר בבהמה!

- בנפל שלא מעורב בו חולין קוראים בבהמה 'כָּל בְּכוֹר', כאן שמעורב חולין, לא קוראים בהם 'כָּל בְּכוֹר'.

· ר"א לא נכנס לבית המדרש, ומצא את ר' אסי, א"ל: מה אמרו רבנן בבית המדרש?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום