בכורות דף ה עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
והא ר"מ היה אלא ש"מ: מנה של קודש מנה כפול היה, וש"מ: מוסיפין על המדות, ואין מוסיפין יתר על שתות, וש"מ: שתותא מלבר.
פטרי חמורים ולא סוסים וגמלים
· אר"ח שאלתי את ר"א בבית המדרש הגדול: מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים?
א"ל: גזירת הכתוב היא,
ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים.
פירוש השמות רפידים ושטים
מה לשון רפידים? ואמר לי: רפידים שמה.
כתנאי, ר' אליעזר: רפידים שמה,
ר' יהושע: שריפו עצמן מדברי תורה, וכן אומר: 'לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם'.
· ועוד שאלתיו: מה לשון שטים? ואמר לי: שטים שמה.
כתנאי, ר' אליעזר: שטים שמה, רבי יהושע אומר: שנתעסקו בדברי שטות,
'וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן' ר"א אומר: ערומות פגעו בהן, ר'יה אומר: שנעשו כולן בעלי קריין.
פרה שילדה מין חמור, וחמור שילדה כמין סוס - פטורה מן הבכורה,
שנאמר: פטר חמור פטר חמור, שני פעמים עד שיהא היולד חמור, והנולד חמור.
ומה הם באכילה? בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה; מותר באכילה, וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה - אסור באכילה,
שהיוצא מן הטמא - טמא, והיוצא מן הטהור - טהור.
בכור שאינו דומה לאמו
תנן שם, רחל שילדה מין עז, ועז שילדה מין רחל פטור מן הבכורה, ואם יש בו מקצת סימנין חייב.
מדר"י: ד'אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר' שיהא הוא שור, ובכורו שור, בכור כשב - שיהא הוא כשב ובכורו כשב, בכור עז - שיהא הוא עז, ובכורו עז,
יכול אפי' יש בו מקצת סימנין? ת"ל: 'אך' - חלק, והרי התנא 'פטר' 'פטר' מביא לפרה!
הוא שאמר כריה"ג: 'אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר' - עד שיהא הוא שור, ובכורו שור.
'בְּכוֹר כֶּשֶׂב' עד שיהא הוא כשב, ובכורו כשב, 'אוֹ בְּכוֹר עֵז' - עד שיהא הוא עז ובכורו עז,
יכול אפי' יש בו מקצת סימנין? ת"ל: 'אך' - חלק,
במה חלקו? התנא שלנו סבר: גילתה התורה בקדושת דמים בפטר חמור, וה"ה בקדושת הגוף בבהמה טהורה,
ור' יוסי סבר: גילתה התורה בקדושת הגוף וה"ה בקדושת דמים, ולומד קדושת דמים מקדושת הגוף,
והתנא שלנו, זה 'בְּכוֹר' הכפול צריך לדברי ריב"ח: למה נאמרו אימורין בבכור שור, אימורין בבכור כשב, אימורין בבכור עז?
צריכא בבכור שור, שכן נתרבה בנסכים, כשב - שכן נתרבה באליה, בעז - שכן נתרבה אצל נכרי ביחיד
וא"א ללמוד מכשב ועז שכן נתרבו בפסחים.
ולא משור ועז שנתרבו אצל נכרי בציבור
ולא משור וכשב שכן יש בהן צד ריבוי אצל מזבח לפיכך צריכי.
וריה"ג: א"כ יכתוב 'אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר כֶּשֶׂב וְעֵז', 'בְּכוֹר בְּכוֹר' למה לי? אלא ש"מ: עד שיהא הוא שור ובכורו שור.
וריה"ג 'פֶּטֶר חֲמוֹר פֶּטֶר חֲמוֹר' צריך למה ששנינו: מתוך שנא' 'אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה', שומע אני אפי' פטרי סוסים וגמלים, ת"ל פטר חמור
ועדיין אני אומר: פטרי חמור בשה, פטרי סוסים וגמלים - בכל דבר!
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום