בכורות דף ו עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ת"ל פטר חמור פטר חמור שני פעמים, פטרי חמורים אמרתי לך ולא פטרי סוסים וגמלים,

מקשה רב אחאי: אם כתב התורה אחד, הייתי אומר: חמור דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, ולעולם כולן בשה, לכך כתב התורה פטר חמור אחר, פטרי חמורים - ולא פטרי סוסים וגמלים,

ואימא: מיעטם מפדיון שה, ולעולם נפדים בכל דבר! א"כ, לכתוב התורה פטר חמור תפדה בשה וחמור תפדה בשה,

פטר חמור תפדה בשה פטר חמור תפדה בשה ל"ל? פטרי חמורים אמרתי לך, ולא פטרי סוסים וגמלים.

ותנא דידן: למעט סוסים וגמלים מ'כָּל מִקְנְךָ תִּזָּכָר' - כלל, 'שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר' - פרט, כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט, 'שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר' ולא דבר אחר

וריה"ג: פטר - הפסיק הענין, ורבנן - וי"ו חזר ועירבו הכתוב,

וריה"ג: לא לכתוב לא ו' ולא פטר. ורבנן: מתוך שזה חמור קדושת דמים, וזה שור ושה קדושת הגוף - הפסיק ואח"כ עירבם.

בכורה בולד ממין טמא ובו סימני אמו

איבעיא להו: פרה שילדה מין חמור ויש בו מקצת סימנין, מהו? עז שילדה מין רחל ורחל שילדה מין עז, שכאשר יש מקצת סימנין חייבת בבכורה, שזו טהורה וזו טהורה, זו קדושת הגוף וזו קדושת הגוף,

אבל כאן, שזו טמאה וזו טהורה, זו קדושת הגוף וזו קדושת דמים - לא,

או"ד: כיון ששניהם ראויים להתקדש בבכורה - קדוש?

ואת"ל: כיון ששניהם קדושים בבכורה - קדוש, חמור שילדה מין סוס מהו? כאן ודאי הסוס אינו ראוי להתקדש בבכורה,

או"ד: כיון שמין טמאה הוא - קדוש?

את"ל: כיון שמין טמאה הוא - קדוש, פרה שילדה מין סוס, מהו? כאן ודאי זו טהורה וזו טמאה, זו ראויה להתקדש בבכורה וזו - אינה ראויה להתקדש בבכורה, או"ד: סימנין דבר חשוב הם?

אין להוכיח מבהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה פטורה מן הבכורה, אם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה, שאין זה בפרה שילדה סוס אלא בשילדה מין חמור.

ואין להוכיח מפרה שילדה מין חמור, וחמור שילדה מין סוס פטורה מן הבכורה, ואם יש בו מקצת סימנין חייבת בבכורה, שלא על שניהם נאמר, אלא על פרה שילדה מין חמור,

והוצרך חמור שילדה מין סוס לפטור, שס"ד: שם פטורה - שזו יש לה קרנים וזו אין לה קרנים, זו פרסותיה סדוקות וזו פרסותיה קלוטות, אבל כאן ששתיהן אין להן קרנים, ושתיהן פרסותיהן קלוטות, אמור חמור אדום סתם הוא, קמ"ל.

ב. ומה הן באכילה וכו' שהיוצא מן הטמא - טמא, והיוצא מן הטהור - טהור.

סימן סתם הוא, שלא תתחלף לך ותלך אחר הולד עצמו, אלא הולכים אחר אמו.

מה"מ דת"ר: 'אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ' ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה - ואי אתה אוכלו, ואיזה זה? טהור שנולד מן הטמא,

ב. 'גמל טמא הוא', הוא טמא, ואין טמא הנולד מן הטהור טמא, אלא טהור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום