בכורות דף ו עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. ר"ש: 'גָּמָל גָּמָל' שני פעמים, אחד גמל הנולד מן הגמלה, ואחד גמל הנולד מן הפרה.

ורבנן, 'גָּמָל גָּמָל' אחד לאסור עצמו, ואחד לאסור חלבו,

ור"ש: לאסור חלבו למד מ'את הגמל',

ורבנן אתים לא דרשי, כדתניא: שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש מלדרוש,

אמרו לו תלמידיו: רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהם?

אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה,

עד שבא ר"ע ולימד: 'את ה' אלהיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים.

חלב בהמה טמאה - למה הוצרך פסוק

ראבד"ר לר"א: אלא מעתה, טעם רבנן מגמל גמל,

ור' שמעון מ'את הגמל', ולולא זה הו"א שחלב בהמה טמאה מותר!

מ"ש ממה ששנינו: 'הטמאים' לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן?

הוצרך, סד"א: הואיל וחלב בהמה טהורה גם חידוש הוא, שאמר מר: דם נעכר ונעשה חלב, וכיון שחידוש הוא - בבהמה טמאה גם יהיה מותר, קמ"ל.

ואפי' למ"ד איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד כ"ד חדש סד"א: הואיל ואין דבר הבא מן החי שהתירתו תורה וחלב כאבר מן החי הוא ומותר, ולפיכך אפי' בבהמה טמאה יהיה מותר, קמ"ל.

היתר חלב בהמה טהורה - מנין

וחלב בהמה טהורה מותר - לא ממה שאסר בשר בחלב ומשמע שלבדו מותר, שאמור: מותר רק בהנאה, ואפי' לר"ש שמתיר בהנאה, מוצא אתה תועלת - ללקות על בישולו!

ולא ממה שבפסולי המוקדשין 'תִּזְבַּח' ולא גיזה, 'בָּשָׂר' ולא חלב, אבל של חולין מותר

- שאמור: קדשים אף בהנאה אסור

ולא מ'ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותך' - ששמא לסחורה

אלא א. מ'וְאֵת עֲשֶׂרֶת חֲרִיצֵי הֶחָלָב' [וא"א שלסחורה, שאין דרכה של מלחמה לסחורה]

ב. 'אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ,' ואם לא שמותר - לא היה משתבח הכתוב בדבר שאינו ראוי.

ג. 'לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב'.

למה נשנו בדברים? בבהמה [שפן ארנבת חזיר] - מפני השסועה, ובעופות - מפני הראה,

גמל גמל גם לכך הוא שבא! אבל כל מקום שיש לדרוש דורשים.

ראשו ורובו לר"ש - בבכורה ובאכילה

ת"ר: רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת ר' שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו.

איבעיא להו: לאכילה האם צריך ר"ש ראשו ורובו או לא? לענין בכורה כתוב 'אך בכור שור' - עד שיהא הוא שור ובכורו שור, אבל לאכילה - גמל גמור הוא שאמרה התורה שאסור,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום