בכורות דף מד עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

[שתי עיניו למעלה] שתי עיניו למטה? מה שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה?

אילימא שתי עיניו למעלה - דחזי למעלה, שתי עיניו למטה - דחזי למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה - דחזאי עינו אחת למטה ועינו אחת למעלה,

היינו רואה את החדר ואת העלייה כאחת!

אלא: שתי עיניו למעלה - דקיימן למעלה, שתי עיניו למטה - דקיימן למטה,

עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה - דקיימי עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, וקיימי כסדרן גם ורואה את החדר ואת העלייה כאחת.

מה"מ דת"ר: בעינו כל מה שבעינו, מכאן אמרו, שתי עיניו למטה, שתי עיניו למעלה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, ורואה את החדר ואת העלייה כאחת, או שמדבר עם חבירו ואחר אומר לי רואה.

ת"ר: 'עִוֵּר' בין סומא בשתי עיניו, בין סומא באחת מעיניו, 'אִישׁ עִוֵּר' לרבות חורוור והמים הקבועין

רבא: ל"ל דכתב התורה 'איש עור דק תבלול בעינו?

צריכי, 'עִוֵּר' - משום דאינם כלל, 'אִישׁ' אפי' לחורוור והמים הקבועין דישנם בו

דק אפי' למחסורייתא, תבלול אפי' למבלבליתא, 'בְּעֵינוֹ' אפי' למשניותא

רבא: הלכך, כל מחמת כהות באה מאיש, מחסורייתא 'מִדַּק', מבלבליתא - מתבלול, משניותא 'מִבְּעֵינוֹ'.

ג. סכי שמש.

תני רב יוסף: סני שמש[שלא יכול לראות השמש].

זגדיין - מחוי ר"ה: חד מדידן וחד משלהם[שהיו עיניו משונות], ואיקפד רב יהודה.

מיתיבי: שכבנא - שגביניו שוכבים, זגדום - אחד שחור ואחד לבן!

תנא כל זוגא דלא שוי להדדי - זגדום קרי לו.

הצירן - עיניו תרוטות וצירניות, דומעות דולפות טורדות.

תנא: הזדיר - פוזל, לופין - מרובים זיפיו, תמיר - שכלו ריסיו.

ואלו גבי מומין תנו להם, והתנן: שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין!

לא קשה, הא - דנשאר מעט משרשם והך דפסול בשלא נשאר

עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז,

גופו גדול מאבריו, או קטן מאבריו,

חוטמו גדול מאבריו או קטן מאיבריו, הצומם והצומע.

איזהו צומע - כל שאזניו קטנות, והצומם - כל שאזניו דומות לספוג.

שפתו העליונה עודפת על התחתונה,

התחתונה עודפת על העליונה - הרי זה מום,

ושנשרו שיניו - פסול מפני מראית העין.

רב: משה רבינו עשר אמות היה, 'וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן', מי פרשו - משה רבינו פרשו, וכתיב עשר אמות אורך הקרש

רשב"ח לרב: אם כן עשיתו למשה רבינו בעל מום, דתנן גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו! אמר לו: שימי, באמה של קרש אומר.

ה. חוטמו גדול כו'.

תנא: [רוחב]כאצבע קטנה.

ו. הצימם והצימע.

תנא: אף הצימח.

לא היו ידעי רבנן מה צימח, שמעו לההוא טייעא שאמר: מאן דבעי צימח, ונמצא גדי שאזניו ארוכות ללמטה.

אר"ח: עז שאין לה קרנים, ורחל שיש לה קרנים - כשרים לגבי מזבח,

ותנ"ה: יש דברים שהן כמומין ואינן כמומין, ושוחטין עליהם במקדש אבל לא במדינה,

ואלו הן, עז שאין לו קרנים, ורחל שיש לו קרנים, והצימח והצימם והצומע.

אר"ח אמר אמימר: נטלו קרנותן וזכרותן עמהן - פסולה, ואין פודין עליהם,

נטלו טלפיים וזכרותם עמהן - פסולין, ונפדין עליהם.

והך: דנטלו קרניין וטלפיין וזכרותן עמהן פסולין ונפדין עליהן!

ל"ק הא דאיתעקור מהשורש והא דאיגום מלמעלה

והך דפרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד! היינו מהחלק העליון הנקרא זכרות [אבל יותר מזה פסולה]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום