בכורות דף מה עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מקיש בקרסוליו ובארכבותיו, ובעל הפיקים, העיקל.

איזהו העיקל - כל שהוא מקיף פרסותיו ואין ארכבותיו נוקשות זו לזו.

פיקה יוצא מגודלו, עקיבו יוצא לאחוריו, פרסותיו רחבות כשל אווז, אצבעותיו מורכבות זו על זו או קלוטות,

למעלה עד הפרק - כשר, למטה מן הפרק וחתכה - כשר.

היתה בה יתרת וחתכה, אם יש בה עצם פסול, ואם לאו - כשר.

יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, ר' יהודה מכשיר, וחכמים פוסלין.

השולט בשתי ידיו - רבי פוסל, וחכמים מכשירין.

גמ' ת"ר: 'או שבר רגל' לרבות הקישן והעיקל והקילבן

תנא: בעל הפיקין שיש לו כסתות הרבה, והשופנר- שאין לו כסתות כל עיקר,

א. פיקה יוצא מגודלו ועקיבו יוצא לאחוריו.

א"ר אלעזר: שוקו יוצא באמצע רגלו.

א. פרסותיו רחבות כשל אווז.

אר"פ: לא תימא דטריפה ולא סדיקא, אלא כיון דטריפה אף דסדיקא.

א. אצבעותיו מורכבות זו על גב זו או קלוטות.

'אוֹ שֶׁבֶר יָד' לרבות אצבעות מורכבות או קלוטות למעלה מן הפרק וחתכן,

ב. היתה בו יתרת וחתכה, אם יש בה עצם - פסול, ואם לאו - כשר.

רבב"ח מרי"ו: והוא שנספרת ע"ג היד.

ת"ר: יתירה שיש בה עצם, ואין בה צפורן מטמא במגע ובמשא, ומטמא באהל, ועולה למנין קכ"ה,

רבב"ח מרי"ו: ובנספרת על גב היד.

א"ר יוחנן: עשו דבריהם כדברי נביאות, מה נפשך, אם אבר הוא - באהל גם תטמא, ואם לא אבר הוא - במגע ובמשא גם לא ליטמי!

ארהב"מ מדראבדר"א: משום עצם כשעורה נגעו בה,

ר"פ: גזירה שאינה נספרת אטו נספרת,

א"כ, שאינה נספרת באהל גם תטמא! עבדו רבנן היכירא, כי איך דלא לישרפו עליהם תרומה וקדשים.

תנן שם: רוב בנינו ורוב מנינו של מת, אף שאין בו רובע - טמאין.

ת"ר: איזהו רוב בנינו - שני שוקיים וירך אחד הואיל ורוב גובהו בגדול, איזהו רוב מנינו - קכ"ה.

רבינא לרבא: תנא מניינא בא להשמיענו?

קמ"ל כדתניא: חסר שאין בו אלא מאתים, ויתר שיש בו מאתים ושמונים וא', כולן עולין למנין קכ"ה, זיל בתר רוב דאנשים.

אריא"ש: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה רנ"ב, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.

תניא, ר"א: כשם שצירים לבית כך צירים לאשה, ד'ותכרע ותלד כי נהפכו עליו ציריה',

רבי יהושע: כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה, שנאמר 'כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי',

ר"ע: כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר 'וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ'.

לר"ע קשה דתלמידי רבי ישמעאל! שמא איידי דזוטרא - אתמוחי מתמח.

רב: וכולן אין מטמאין באהל, שנאמר 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל' - דבר השוה לכל אדם,

א"ל אביי ובאיש אין? והכתיב: 'צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה'! צירי בשר,

והכתיב: אדני במראה נהפכו צירי! ה"נ צירי בשר, ה"נ מסתבר, דאלת"ה רמ"ח איך משכחת לה? לא באיש ולא באשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום