לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בכורות דף מה עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. יתר בידיו וברגליו.

ארי'': ושניהם מקרא אחד דרשו, ותהי עוד מלחמה, וכתי' ויהי איש מדון אצבע ידיו ואצבע רגליו שש ושש, מ"ד: בגנותיה משתעי, ומר סבר: בשבחיה משתעי.

רבה: 'עשרים וארבע' דלא נחשוב שית דיד, ושש דרגל

'שש שש' שלא נחשוב חמש מצד אחד וחמש מצד אחר

'מִסְפָּר' - בנספרת ע"ג היד.

תניא אר"י: מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, אמר לו כמותך ירבה בישראל!

א"ל ר' יוסי: משם ראיה? כך אמר לו כמותך יתמעטו ממזירי ונתיני מישראל.[שמטיפה פסולה הן]

ב. השולט בשתי ידיו.

ת"ר: איטר בין ביד בין ברגל - פסול,

השולט בשתי ידיו - רבי פוסל וחכמים מכשירין.

מ"ד: כחישותא אתחלא בימין, ומר סבר: בריותא אתחלא בשמאל.

הכושי, הגיחור, והלבקן, והקפח, והננס, והחרש, והשוטה, והשיכור, ובעלי נגעים טהורים - פסולין באדם וכשרים בבהמה.

רשב"ג אומר: שוטה מן הבהמה אינה מן המובחר.

רבי אלעזר אומר: אף בעלי הדלדולין - פסולין באדם וכשרין בבהמה.

כושי- אוכמא, גיחור - סומקא, כדאמרו אנשים סומקא גיחיא,

לבקן - חיוורא, כההוא דאמר להם מאן בעי לוקיאני ואישתכח חיוורי.

ה. קפח.

תני רב זביד: גבוה.

והך דתני התני ר' אבהו: מנין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה - שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו! - אמר ר"פ: בארוך כלום שונא.

אר"ל: גבוה לא ישא גבוהית - שמא יצא מהן תורן, ננס לא ישא ננסת - שמא יצא מהם אצבעי,

לבן לא ישא לבנה - שמא יצא מהם בוהק, שחור לא ישא שחורה - שמא יצא מהן טפוח.

ו. החרש השוטה והשכור.

שכור קמ"ל אפי' בשאר דברים המשכרים ודלא כר"י דתניא: אכל דבילה קעילית, ושתה חלב או דבש, נכנס למקדש - חייב.

אלו כשרין באדם ופסולין בבהמה: אותו ואת בנו, טריפה, ויוצא דופן,

והנושא נשים בעבירה - פסול עד שידירנה הנאה,

והמטמא למתים - פסול עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים.

ואלו כשירין באדם, מה באותו ואת בנו?

אהרן ובניו, דכוותה כאן - תייש ובנו, אמרו במערבא מדריב'''א עדא אמרה - חנניה היא, דתניא: אותו ואת בנו נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים, חנניה אומר נוהג בזכרים ובנקבות.

ט. והנושא נשים כו'.

תנא: נודר ועובד, יורד ומגרש.

וליחוש שמא אזיל לגבי חכם ושרי לו! סבר: צריך לפרט את הנדר,

ואפי' למ"ד א"צ לפרט את הנדר -שמדירים לו ברבים,

ואפי' למ"ד יש לו הפרה -מדירים לו אדעת רבים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום