בכורות דף מח עמוד א

פרק שמיני

מי שלא בכרה אשתו, וילדה שני זכרים - נותן ה' סלעים לכהן,

מת אחד מהן בתוך שלשים יום - האב פטור.

מת האב והבנים קיימים,

ר"מ אומר: אם נתנו עד שלא חלקו - נתנו, ואם לאו - פטורין;

ר' יהודה אומר: נתחייבו נכסים. זכר ונקבה - אין כאן לכהן כלום.

דמית האב מתי? אילימא דמית לאחר ל' יום - בזה אר"מ כי חלקו פטורין?

והא אשתעבדן להם לנכסי! אלא דמית בתוך ל' יום, מ"ש כי חלקו - דאזיל לגבי זה - ומדחי לו,

דאזיל לגבי זה - ומדחי לו, כי לא חלקו גם, ליזיל לגבי זה ולידחייה, וליזיל לגבי זה ולידחייה!

א"ר ירמיה: זאת אומרת, שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקחו שדה בשותפות בע"ח גובה אותה מהם,

דא"ל, אם בך מסיקנא את שלך לקחתי ואם בחברך מסיקנא מחברך לקחתי

רבא: מכדי, נכסי אדם ערבין עליו, מי יש כלום דלו לא מצי תבע לו, ולערב מצי תבע לו?

והתנן: המלוה את חבירו על ידי ערב - לא יפרע מן הערב, וקי"ל: דלא יתבע מן הערב תחלה!

אלא אמר רבא: לעולם שמת לאחר ל' יום, ואם דיש נכסי הרבה - ה"נ דשקיל,

וכאן אין לו אלא חמש סלעים ולכו"ע יש דרב אסי דהאחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום