בכורות דף מט עמוד ב

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולשמואל: שם - בידו לקדשה מעכשיו, כאן - אין בידו לפדותו מעכשיו.

ואע"ג דקיימ"ל דכל מקום דחלקו רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני,

כאן הלכתא כמותו דשמואל.

תנן: מת בתוך ל' יום אף שנתן לכהן יחזיר לו חמש סלעים, טעמא דמת, הא לא מת בנו פדוי! כאן מיירי דישנם למעות.

ת"ש: בחזקת שלא נפדה עד שיביא ראיה שנפדה! שם גם - דישנם למעות בעינם.

תני תנא לפניו דר"י: הפודה את בנו בתוך ל' יום בנו פדוי, א"ל: שמואל אמר אין בנו פדוי ואת אמרת בנו פדוי? ואע"ג דעומדת לן כרב באיסורי וכשמואל בדיני, כאן הלכתא כותיה דשמואל.

א. הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו וכו'.

ארי"ר: הכל מודים מקום דאין אלא חמש סלעים - הוא קודם לבנו, דמצוה שלו עדיף,

וחלקו מקום דיש חמש משועבדות וחמש בני חורין,

לר"י: מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא, ושלו אזיל וטריף ממשעבדי, ובהני חמש בני חורין - פודה לבנו.

ורבנן סברי: מלוה הכתובה בתורה לא ככתובה בשטר דמיא, הלכך - מצוה שלו עדיף.

חמש סלעים של בן - במנה צורי;

שלשים של עבד, חמשים של אונס ושל מפתה, ומאה של מוציא שם רע

כולם בשקל הקדש במנה צורי, וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים.

מנה צורי אמר רבי אסי: מנה של צורי, רבי אמי אמר: דינרא ערבא,

ר"ח: איסתרא סרסיא דמיזדבנא שמונה בדינר, חמש מהם לפדיון הבן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום