בכורות דף מז עמוד ב

פרק שמיני

איתמר, כהן שמת והניח בן חלל,

לר"ח: הבן חייב לפדות את עצמו, לרבר"ה: אין חייב לפדות את עצמו.

כל מקום דמת האב לאחר שלשים.

דכו"ע לא חלקו דאין הבן חייב לפדות את עצמו - שהרי זכה אביו בפדיונו.

וחלקו - מקום דמת האב בתוך שלשים יום,

לר"ח: הבן חייב לפדות את עצמו - שהרי לא זכה אביו לפדיונו,

רבר"ה: אין הבן חייב לפדות עצמו - דא"ל באת מכח אדם שאינך יכול לבוא עמו בדין

תנן: נתגיירה מעוברת בכור לכהן ולמה?

לימא לו אתינא מכח אדם דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה! שאני נכרי - דאין לו חייס.

ר"ש יאסיניא מרשב"ל: כהן שמת בתוך שלשים והניח בן חלל הבן חייב לפדות את עצמו שלא זכה האב בפדיונו,

מת לאחר שלשים יום - אין הבן חייב לפדות עצמו, שהרי זכה האב בפדיונו.

בכור לנחלה הוא דלא הוי, הא כפשוט שקיל! ולמה? ליזיל לגבי זה ולידחייה, ולגבי זה ולידחייה!

ארי"ר: לא נצרכא אלא לבא אחריו, וה"ק בכור לכהן, והבא אחריו אין בכור לנחלה

ולכתבו הרשאה להדדי! וכי תימא מתני' שלא בהרשאה, הא מעמידים לה קמן דבהרשאה!

מסייע לר' ינאי: הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה, לא הוכרו ובסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה לזה.

אי זהו בכור לנחלה ולכהן: המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינין.

המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים, והמפלת ליום ארבעים

- הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן.

יוצא דופן והבא אחריו - שניהן אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן,

ר"ש אומר: הראשון - לנחלה, והשני - לחמש סלעים.

ראשון לנחלה לא - וילדו לו צריך, לחמש סלעים גם לא - פטר רחם צריך,

שני לנחלה לא - ראשית אונו צריך,

לחמש סלעים גם לא - סבר: בכור לדבר אחד - לא הוי בכור.

רש"א: הראשון - לנחלה, והשני - לחמש סלעים,

ר"ש לשיטתו, ד'תלד' - לרבות יוצא דופן והשני לחמש סלעים סבר: בכור לדבר אחד - הוי בכור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום