בכורות דף מז עמוד א

פרק שמיני

ואב"א: יכיר לחוד, והכרת פנים לחוד.

איתמר, היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר,

רי"ו: אין לו בכור לנחלה, דהיה לו ראשית אונו,

ורשב"ל: יש לו בכור לנחלה - דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

ואזדו לשיטתם, דהיו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר, רי"ו: קיים לא תוהו בראה לשבת יצרה,

ורשב"ל: לא קיים פו"ר דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

וצריכא, לרשב'ל אפי' מקום דלא בני נחלה לא מודה לרי"ו, ולר"ל אימא מודה לרי"ו צריכא.

תנן: מי שלא היו לו בנים, ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה,

עודה עובדת כוכבים ונתגיירה, ומשבאתה לישראל ילדה - ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן.

ילדה בהכרח מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור לכהן צריכא לאפוקי מדריה"ג דבכור לנחלה ולכהן, שנא' פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל, קמ"ל דלא.

ת"ש: היו לו בנים בהיותו נכרי, ונתגייר יש לו בכור לנחלה!

רבינא מרב אחא: הא ודאי ריה"ג הוא, דפטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל, ויליף הוא מינה דידה.

ראב"א: לוייה שילדה - בנה פטור מה' סלעים.

לא מכהן ולוי דא"ה אפי' ישראלית גם ואלו מישראל ד'למשפחותם לבית אבותם'

אלא דאיעבר מנכרי, ואפי' למ"ד מזהמין את הולד - לוי פסול מיקרי.

מבדר"יו מדרבא: לעולם דאיעבר מישראל, ושאני שם ד'פֶּטֶר רֶחֶם' - בפטר רחם תלא התורה.

תנן: מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת, נשתחררה מעוברת, וילדה היא וכהנת, היא ולויה, היא ואשה שכבר ילדה,

וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים ונשאת, וילדה ואין ידוע אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון - בכור לכהן ואינו בכור לנחלה, מכלל דכהונה ולויה פטורין,

והך דאיעבר! בשלמא לויה - בקדושתה עומדת, דשנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת,

אלא כהנת, כיון דאם בעיל לה - הויא זרה!

הניחא למבדר"י מדרבא דאיעבר מישראל - מוקי לה בדאיעבר מישראל,

ולר"פ לעולם דאיעבר מכהן והיא בת ישראל, וקרי לה כהנת - דבנה כהן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום