בכורות דף נ עמוד ב

פרק שמיני

ר"י מר"א: כל כסף האמור בתורה סתם - כסף צורי, ושל דבריהם - כסף מדינה.

וכללא הוא? והרי טענה, 'כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר', ותנן: שבועת הדיינין, הטענה שתי כסף?

שאני שם דכסף או כלים, מה כלים - שנים, אף כסף - שנים, ומה כסף - דבר חשוב, אף כלים - דבר חשוב.

והרי מעשר, ד'וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ', ותנן: הפורט סלע ממעות מעשר שני, כסף כסף ריבה,

והרי הקדש, ד'וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ'

ואמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל! הקדש גם, יליף קדש קדש ממעשר.

והרי קידושי אשה, ד'וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף', ותנן: בש"א בדינר ובשוה דינר, וב"ה אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה,

לימא רב אסי דאמר כב"ש? אלא, אם איתמר כך איתמר,

אר"י מר"א: כל כסף קצוב האמור בתורה - כסף צורי, ושל דבריהם - כסף מדינה.

וקמ"ל דתנינא: חמש סלעים של בן וכו', ושל דבריהם - כסף מדינה!

הוצרך דתנן: התוקע לחבירו - נותן לו סלע, ולא תימא סלע - ארבע זוזי, אלא פלגא דזוזא, דקרי אנשים סלע - פלגא דזוזא.

חנן בישא תקע לההוא אדם, בא ללפניו דר"ה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום