בכורות דף נג עמוד א

פרק תשיעי

פרק תשיעי - מעשר בהמה

מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים.

ונוהג בבקר ובצאן - ואין מתעשרין מזה על זה,

בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה, בחדש ובישן ואינן מתעשרין מזה על זה.

שהיה בדין: ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אינם מתעשרין מזה על זה

כבשים ועזים שהן כלאים זה בזה אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה?

ת"ל: 'וצאן' - משמע כל צאן אחד.

לימא מתני' דלא כר"ע דתניא, ר"ע: 'והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם',

בשתי מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן,

ממקום שאתה מעלה מעשר דגן - אתה מעלה מעשר בהמה,

וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן - אי אתה מעלה מעשר בהמה!

אפי' תימא ר"ע, כאן - ליקרב, כאן - ליקדש, דיקא גם, דקא נסיב תלמודא 'והבאתם שמה', ש"מ.

א"כ, מאחר שאינו קרב למה קדוש? ל'נאכל במומו לבעלים'.

א"כ, אפי' האידנא גם!

לא משום גזירה דיתום דא"ה מתחילה לא ולא משום הכרזה דה"נ האידנא אפשר,

ג. אלא רבה: משום דחיישי' לתקלה,

דתניא אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה, ואם הקדיש והעריך והחרים, בהמה - תיעקר, פירות כסות וכלים - ירקבו,

מעות וכלי מתכות - יוליך לים המלח,

ואיזהו עיקור - נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה.

משא"כ בכור דברחם קדוש

וא"א להקנות לאוזן לנכרי שלא יוקדש מתחילה דא"א עוד קודש שיצא וא"א דמפיק בריש עשרה ד' לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרָע'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום