ברכות דף מב עמוד א

פרק שישי

ר"ה: אכל י"ג לחמי כיסנין ולא בירך

א"ל ר"נ: שאפי' שנאכלו לרעבון, מ"מ כל שאחרים קובעים עליו סעודה צריך לברך.

ר"י: עסק לבנו של ריב"ח וכשהביאו פת הבאה בכסנין ובירכו המוציא

ואמרו לו: שכן ר"מ מר"י: ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא.

אמר להם: אין הלכה כר"מ אתמר.

אמרו לו: והא מר אמר משמואל שלחמניות מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא

א"ל: דשאני שם שקבע סעודתו עליהן, משא"כ בלא קבע.

ר"פ: בחתונת רהבדר"נ: אחר שגמרו סעודתם הביאו לאכול,

ור"פ: לקח ואכל, וכששאלוהו הא גמר אסור מלאכול,

א"ל: דווקא בסלק הלחם וכל האוכל מהשולחן היסח הדעת

רבא ור"ז: בחתונת ריש גלותא אחר שסילקו האוכל מהם שלחו להם מנה מריש גלותא

רבא: אכל, שסמך על מנת ריש גלותא, אם ישלח לו. ור"ז לא אכל.

הרגיל בשמן רב: - שמן מעכבו.

ר"א: כשהיה אצל ר"כ- כגון אנו שרגילים בשמן שמן מעכב מלברך.

ואין הלכה ככל הני שמעתתא,

אלא: כרחב"א מרב: דג' תכיפות הן:

תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה.

אביי: אף אנו נאמר: תכף לתלמידי חכמים ברכה, ד'ויברכני ה' בגללך'.

ב. מ'ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף.

ברך על היין שלפני המזון - פטר היין שלאחר המזון,

ברך על הפרפרת שלפני המזון - פטר הפרפרת שלאחר המזון,

ברך על הפת פטר את הפרפרת, על הפרפרת -לא פטר את הפת.

ב"ש: אף לא מעשה קדרה.

היו יושבין כל אחד מברך לעצמו,

הסבו - אחד מברך לכולן.

בא להם יין בתוך המזון - כל אחד ואחד מברך לעצמו.

אחר המזון - אחד מברך לכולם, והוא אומר על המוגמר,

ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום