חגיגה דף יח עמוד ב

פרק שני

נוטלין לידים - לחולין למעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין

ולחטאת אם נטמאו ידיו - נטמא גופו.

טבל לחולין, והוחזק נתכוין לחולין - אסור למעשר,

טבל למעשר והוחזק למעשר - אסור לתרומה,

טבל לתרומה והוחזק לתרומה - אסור לקודש,

טבל לקודש והוחזק לקודש - אסור לחטאת,

טבל לחמור - מותר לקל, טבל ולא הוחזק - כאילו לא טבל.

בגדי, עם הארץ- מדרס לפרושין, פרושין- מדרס לאוכלי תרומה

אוכלי תרומה - מדרס לקודש, קודש - מדרס לחטאת,

יוסי בן יועזר: חסיד שבכהונה, והיתה מטפחתו מדרס לקודש,

יוחנן בן גודגדא: אכל על טהרת הקודש, ומטפחתו מדרס לחטאת.

ויקשה: לחולין ומעשר צריך נטילת ידים?

מהך: תרומה וביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש, ואסורין לזרים, והן נכסי כהן, ועולין באחד ומאה, וטעונין נטילת ידים והערב שמש,

משא"כ במעשר וכ"ש חולין.

בהו"א מתרצים: מעשר: הא ר''מ שהטעון טבילה מד"ס מותר בחולין ומעשר, והא רבנן שאסור במעשר,

וחולין: הא באכילה אסור, והא בנגיעה מותר.

ודחו: שאפי' רבנן מתירים נגיעה במעשר, ואכילה בחולין.

לכן למסקנא: הא באכילת לחם תקנה מיוחדת, והא באכילת פירות,

דנוטל לפירות - מגסי הרוח [בחולין, או מעשר לר"מ].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום