חגיגה דף יז עמוד א
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ב"ש: מביאין שלמים ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות,
ב"ה: מביאין שלמים ועולות, וסומכין עליהם.
עצרת שחלה להיות בערב שבת:
ב"ש: יום טבוח שלה אחר השבת, ב"ה: אין לה יום טבוח.
ומודים: שאם חלה להיות בשבת, שיום טבוח שלה אחר השבת,
ואין כהן גדול מתלבש בכליו, ומותרין בהספד ובתענית,
שלא לקיים דברי האומרים 'עצרת אחר השבת'.
מנין שלעצרת יש תשלומין
א. מר"א: מקיש 'בחג השבועות' ל'בחג המצות' לתשלומין שבעה,
ולא ל'סוכות' ולשמונה - דתפשת מרובה לא תפשת.
ולא משום דשמיני רגל בפנ"ע, שזה רק לענין פז"ר קש"ב,
[ו'חג הסכות' להקיש ל'מצות' שטעון לינה, ד'ופנית בבוקר'].
ויקשה מב"ה: שאין לה יום טבוח – היינו שא"צ.
ואף: שכבר השמיעו ברישא: שמקריבים ביו"ט -
צריכא,: סיפא לב"ש: אף שא"א למחר, ורישא לב"ה: אף שאפשר.
ויקשה: ממי שלא חג ז' דפסח וח' דחג ויו"ט של עצרת, אינו חוגג,
- אימא יום טבוח של עצרת והיינו ימי טבוח [ששה],
ויקשה דתרב"ש: מנֵה ימים וקדש חודש ועצרת, והיינו למנוייה,
ומתרצים: שמצוה למנות ימים ושבועות וא"כ 'מנוייה' הם גם שבועי,
ב. דראב"י: אמר בעצרת 'וקראתם'.. וסמיך 'ובקוצרכם' - חג שאתה קורא וקוצר בו - וביו"ט אסור, אלא לתשלומין.
ואיצטריך דר"א: לתשלומין שבעה כ'מצות', דראב''י: אסורים במלאכה כ'בחג המצות'.
ג. ר"ל: בעצרת 'וחג הקציר' - חג שאתה חוגג וקוצר בו -וביו"ט אסור, אלא לתשלומין.
ודחאו רי"ו: שבסוכות 'חג האסיף' - אסור לאסוף ביו"ט וחוה"מ
אלא חג שבזמן אסיפה, וחג שבזמן קצירה.
ומשמע: שרי"ו ור"ל ס"ל 'חוה''מ אסור במלאכה' ויש סמך מהתורה -
א. רי"א: 'את חג המצות תשמור, שבעת ימים' - לחוה"מ שאסור במלאכה,
ב. ריו"נ: ק"ו מראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם ואסורים במלאכה - כ"ש חוה"מ,
ועדיף: מששת ימי בראשית - בקרבן מוסף, ומר"ח - שקרוי 'מקרא קודש'.
ג. ריה"ג: 'כל מלאכת עבודה לא תעשו, שבעת ימים' האמור בסוכות - לחוה"מ שאסור במלאכה,
ד. ר"ע: 'אלה מועדי ה' מקראי קודש' שאסור במלאכה - ולא בראשון או בשמיני שכבר נאמר בהם 'שבתון' - אלא לחוה"מ.
ה. ששת ימים.. מצות, וביום השביעי עצרת.. לא תעשה מלאכה' -
מה שביעי אף ששה - עצורין ממלאכה, ו'השביעי' לומר - שרק הוא עצור בכל מלאכה, ומסרן לחכמים, איזה מלאכה להתיר -אבד.
א. מותרים בהספד ותענית, שלא לקיים האומרים עצרת אחר השבת.
והך: מעשה שנתכנסו להספיד אלכסא בלוד, ולא הניחם ר"ט שיום טבוח דעצרת היה - היינו למחרת יו"ט שחל אחר שבת.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום