חגיגה דף יד עמוד א

פרק שני

לרב: כל יום נבראין מלאכים מנהר דינור, אומרים שירה ובטלים

אבל לרשב"נ: מכל דיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא מלאך אחד.

'לבושיה כתלג חור, ושער ראשיה כעמר נקא' - בישיבה,

וקרא: ד'קוצותיו תלתלים, שחורות כעורב' - במלחמה.

◦: עד די כרסון ב' כסאות רמיו, וכתיב: כרסיה כסא אחד שביבין דנור'

ר"ע: אחד לו ואחד לדוד וחזר בו, ריה"ג: אחד לדין ואחד לצדקה.

ראב"ע: אחד לכסא לישב, ואחד לשרפרף להדום רגליו.

והך: שמוסרים סתרי תורה רק ל'יועץ, וחכם, חרשים, ונבון, לחש'

'כי הנה.. ה' צבא-ות מסיר מירושלים ומיהודה,

א. משען בעלי מקרא;

ב. ומשענה בעלי משנה;

ג. כל משען לחם בעלי תלמוד;

ד. וכל משען מים בעלי אגדה;

ה. גבור בעל שמועות;

ו. ואיש מלחמה במלחמתה של תורה;

ז. שופט דיין אמת;

ח. ונביא כמשמעו;

ט. וקוסם מלך;

י. וזקן לישיבה;

יא. שר חמישים בחמשה חומשי תורה, או מתורגמן שבן חמישים;

יב. ונשוא פנים שנושאין פנים לדורו בעבורו, למעלה או למטה;

יג. ויועץ לעבר שנים וחדשים;

יד. וחכם מחכים רבותיו, חרשים כשפותח בד"ת הכל כחרשים;

טו. ונבון דבר מתוך דבר, לחש מוסרים לו סתרי תורה שבלחש;

טז. ונתתי נערים מנוערים ממצות שריהם;

יז. ותעלולים תעלי [שועלים] בני תעלי ימשלו בם;

יח. ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו;

ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם:

ירהבו הנער המנוער ממצות - בזקן שמלא מצות כרמון,

והנקלה שחמורות כקלות בעיניו - בנכבד שקלות כחמורות בעיניו.

'כי יתפוש איש באחיו.. שמלה לך, קצין תהיה לנו דברים שבנ"א מתכסין בהם כשמלה, והמכשלה הזאת דברים שאין עומדים עליהם אא"כ נכשלים בהם - תחת ידך,

'ישא [שבועה] ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש לא הייתי מחובשי ביהמ''ד ובביתי אין לחם ואין שמלה' מקרא משנה ותלמוד,

שאפי' שכשלה ירושלים לא פסקו ממנה בעלי אמנה - בד"ת,

והך: דחרבה שפסקו ממנה בעלי אמנה - במשא ומתן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום