חגיגה דף יא עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פרק שני - אין דורשין

אין דורשין - בעריות בשלשה. במעשה בראשית בשנים.

ובמרכבה ביחיד, אלא אם כן חכם ומבין מדעתו.

כל המסתכל בארבעה דברים - רתוי רחמים לו אילו לא בא לעולם,

- מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור.

וכל שלא חס על כבוד קונו - רתוי רחמים לו, שלא בא לעולם.

ה"ק: לשלשה, לשנים, ליחיד.

א. בעריות.

היינו: בסתרי עריות, ומסברא: שהאחד יקבל מרבו, והשנַיִם ילמדו ביניהם ולא ישמעו, ויתירו האסור,

ודוקא עריות שנפש אדם מחמדתו [אבל גזל חומדו רק כשלפניו],

[ולא: מ'איש איש' או מ'ושמרתם.. משמרתי' שא"כ הרי נאמר בעוד מצוות].

ד. ולא במעשה בראשית בשנים.

ד'כי שאל נא' - ולא שנים,

'למן היום אשר ברא א-להים, אדם' - ולא ישאל קודם הבריאה,

'לימים ראשונים' - ששואל מכל ששת ימי בראשית,

'ולמקצה השמים ועד קצה השמים' - ולא ישאל מה למעלה מרקיע שעל החיות, למטה מהארץ, לפנים מזרח, ולאחור מערב,

- וא"כ ה"ה קודם הבריאה, ו'למן היום.. אדם על הארץ ולמקצה השמים'

שאדם הראשון היה מהארץ לרקיע, או מסוף העולם עד סופו

ד'ולמקצה.. ועד קצה השמים' - ושיעור אחד הוא,

וכיון שסרח הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו, ד'ותשת עלי כפכה'.

עשרה דברים שנבראו ביום ראשון

שמים וארץ - בראשית.. השמים.. הארץ, תהו ובהו - והארץ.. תהו ובהו,

אור וחושך - וחשך על.. תהום.. יהי אור, רוח ומים - רוח א-להים.. על.. המים.

מדת יום ומדת לילה - ויקרא.. לאור יום.. ולחושך.. לילה.

תהו - קו ירוק שמקיף העולם, וממנו חושך, חושך.. סביבותיו,

בהו - אבנים לחות שבתהום, ומהן מים, קו תהו ואבני בהו.

וקרא: שביום רביעי 'ויתן אותם א-להים ברקיע השמים להאיר..'

לר"א ורי"ע: אור דיום ראשון שצפה בו עד סוף העולם גנזו לצדיקים לעתיד לבוא,

ולחכמים: הם אותם מאורות, שנבראו בראשון ונתלו ברביעי.

בעשרה דברים נברא העולם

בחכמה בתבונה ובדעת, בכח ובגבורה, ובגערה,

בצדק ובמשפט, בחסד וברחמים, מקראי.

רב: בגערה - כשברא העולם היה מרחיב והולך, כפקעיות שתי,

עד שגער והעמידו, עמודי שמים ירופפו, ויתמהו מגערתו, שאמר 'דַי',

ר"ל: כשברא הים היה מרחיב, עד שגער בו, 'גוער בים ויבשהו'.

שמים וארץ - מי נברא תחילה

ב"ש: שמים נבראו תחלה, בראשית.. את השמים ואת הארץ,

ב"ה: ארץ נבראת תחלה, ביום עשות ה' א-להים ארץ ושמים,

וחלקו: אם כסא ואח"כ שרפרף, או בית ואח"כ עלייה.

חכמים: כאחת נבראו, יסדה ארץ.. טפחה שמים.. יעמדו יחדיו.

ותירץ ר"ל: קראי לב"ש: כשברא - שמים קודם, כשנטה - ארץ קודם.

ר"ע: את השמים - שלא שֵמות ה', את הארץ - להקדים שמים כב"ש.

תנא דברי"ש: והארץ היתה תהו.. הקדים מעשה ארץ, כמלך שמשבח למי שאין דרכו להשכים והשכים שכאחת נבראו, כחכמים.

שמים - שָׁם מים, או עשויים מאש ומים.

יסודות הבריאה

ריו"ס: אוי לבריות, שלא יודעות מה רואות, ועל מה עומדות,

ארץ עומדת על עמודים, והם על מים, והם על הרים,

והם ברוח, והיא בסערה, וסערה בזרוע ה', ומתחת זרועות עולם.

חכמים: י"ב עמודים, וי"א: שבעה, ראב"ש: אחד, וצדיק יסוד עולם.

מנין הרקיעים, ועניינם

ר"י: שנים: לה' א-להיך השמים ושמי השמים,

ר"ל: שבעה: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות, מקראי.

וילון - נכנס שחרית ויוצא ערבית, הנוטה כדוק שמים וימתחם..

רקיע - בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ויתן אותם.. ברקיע השמים.

שחקים - בו רחיים טוחנות מן לצדיקים, ויצו שחקים.. וימטר.. מן..

זבול - בו ירושלים ובית המקדש, ומזבח, בנה בניתי בית זבול לך.

מעון -בו מלאכי השרת, ושירה בלילה, ממעון קדשך מן השמים.

'יומם יצוה ה' חסדו, ובלילה שירה עמי' - שותקים ביום, לכבוד ישראל.

ב. ר"ל: העוסק בתורה בלילה, ה' מושך עליו חוט חסד ביום.

ג. ר"ל: עוסק בתורה בעוה"ז כלילה ה' מושך עליו חוט חסד לעוה"ב כיום.

ר' לוי: הפוסק מד"ת מאכילין אותו גחלי רתמים, שורש רתמים לחמם.

מכון - בו אוצרות שלג וברד, טללים רעים, סופה וקיטור, דלתותיהן אש, פתח.. אוצרו ויוצא כלי זעמו, ו'השמים מכון שבתך'.

וביקש דוד רחמים והורידן לארץ, שצדיק אתה ה' ו'לא יגורך במגורך רע'.

ערבות - בו צדק משפט וצדקה, גנזי חיים שלום וברכה,

נשמות צדיקים, רוחות ונשמות העתידים, טל שיחייה בו מתים.

שם שרפים אופנים וחיות הקודש, מלאכי השרת, כסא הכבוד,

מלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם ברקיע שמיני, כדלקמן,

ד'סולו לרוכב בערבות, בי-ה שמו.

חושך וענן וערפל מקיפין אותו, ישת חשך.. סביבותיו..

והיינו בבתי בראי, אבל בבתי גוואי - 'נהורא עמיה שרא'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום