חולין דף יט עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ל רב חסדא: לא תהדר בך, דא"כ מפסדת לקמייתא, התם מ"ט מכשרת?

דכשיוצאת חיותה בהכשירה יוצאת ה"נ בהגרמה יוצאת

נזדמן רב נחמן לסורא, בעו מיניה: שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, מהו?

אמר להו: לאו היינו דראב"מ דשחיטה העשויה כמסרק - כשרה.

ודלמא במקום שחיטה!

במקום שחיטה מאי למימרא? מהו דתימא בעינן שחיטה מפורעת וליכא, קמ"ל.

• ישב ר"א אחרי ר"כ שישב לפני ר"י ושאל:

שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, מהו? א"ל: שחיטתו כשרה.

הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש, מהו? א"ל: שחיטתו פסולה.

שחט במקום נקב, מהו? א"ל: שחיטתו כשרה.

שחט ופגע בו נקב, מהו? א"ל: שחיטתו פסולה.

הלך רב אבא לפני ר"א אמרה לפני רי"ו א"ל: מ"ש א"ל: שחט במקום נקב, נעשה כמי ששחט עכו"ם וגמר ישראל, שחט ופגע בו נקב, נעשה כמי ששחט ישראל וגמר עכו"ם.

קרי עליה: עכו"ם, עכו"ם.[לגלג עליו דבזה תולה טעמו ]

רבא: שפיר קרי עליה עכו"ם עכו"ם, בשלמא התם מדהו"ל לישראל למשחט רובא ולא שחט, כשיוצאת חיותו– ביד עכו"ם נפקא, אבל הכא מכדי משחט שחיט, מ"ל במקום נקב, מ"ל פגע בו נקב:

השוחט מן הצדדין - שחיטתו כשרה, המולק מן הצדדין - מליקתו פסולה.

השוחט מן העורף - שחיטתו פסולה, המולק מן העורף - מליקתו כשירה.

השוחט מן הצואר - שחיטתו כשרה, המולק מן הצואר - מליקתו פסולה;

שכל העורף כשר למליקה, וכל הצואר כשר לשחיטה.

נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה, כשר במליקה פסול בשחיטה:

עורף- ממול עורף, כדקתני סיפא: כל העורף כשר למליקה.

מדת"ר: ממול ערפו' מול הרואה את העורף, וכן: 'והוא יושב ממולי', ואומר: 'כי פנו אלי עורף' ולא פנים.

ואומר: כיוון דעורף גופי א"י היכן להכי כי פנו אלי עורף מכלל דלהדי פנים

• אמרי בני ר"ח: מצות מליקה, מחזיר סימנים לאחורי העורף ומולק.

א"ד: אף מחזיר, וא"ד: מחזיר דוקא.

ומסתברא כמ"ד אף מחזיר, מדקתני: השוחט מן העורף שחיטתו פסולה, המולק מן העורף מליקתו כשרה;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום