חולין דף יח עמוד א

פרק ראשון

מיתיבי: כמה פגימת המזבח? רשב"י אומר: טפח, ראב"יאומר: כזית!

- לא קשיא: הא בסידא, הא באבנא.

אר"ה: טבח שאינו מראה סכינו לחכם מנדים אותו ורבא: מעבירין אותו ומכריזים אבשרו טריפה

ולא פליגי: כאן בשנמצאת סכינו יפה, כאן בשלא נמצאת סכינו יפה.

• רבינא: היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא, דאפי' לעכו"ם נמי לא מזדבן.

• אותו טבח שלא הראה סכינו לפני רב"ח נידהו והעבירו והכריז על בשרו שהוא טריפה;

אקלעו מר זוטרא ורב אשי אצלו א"ל שיעיינו בדבריו דבניו תלויים בו לפרנסם

בדקה רב אשי לסכיניה ונמצאת יפה, והכשירה.

א"ל מר זוטרא: ולא ליחוש מר לסבא? א"ל: אנו עושים שליחותו [למצוא לו זכות]

• ארבר"ה: שן תלושה וצפורן תלושה, מותר לשחוט בה לכתחלה.

והך דתנן: חוץ ממגל קציר והמגירה, והשינים והצפורן, מפני שהן חונקין!

- לא קשיא: הא בחדא דכשרה, הא בתרתי:

צפורן אצפורן לא קשיא: הא בתלושה, הא במחוברת לבע"ח:

השוחט במגל קציר בדרך הליכתה - ב"ש פוסלין, וב"ה מכשירין.

ואם החליקו שיניה - הרי היא כסכין:

ארחב"א מרי"ו: אף כשהכשירו ב"ה, לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה, אבל באכילה אסורה.

א"ר אשי: דיקא נמי, דקתני ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ולא קתני ב"ש אוסרין וב"ה מתירין.

ודחי# דא"כ ליתני: מטמאין ומטהרין, אלא פוסלין ומכשירין ואוסרין ומתירין חדא מילתא היא:

השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה - שחיטתו כשרה,

ר' יוסי בר' יהודה אומר: מלא חוט על פני רובה:

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: הלכה כר' יוסי בר' יהודה,

ואף ריב"י לא אמר אלא בטבעת גדולה, הואיל ומקפת כל הקנה, אבל בשאר טבעות לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום