חולין דף נב עמוד ב

פרק שלישי

נעקרה צלע מעיקרה - טרפה ורמינהו כמה חסרון בשדרה - בית שמאי אומרים: שתי חוליות.

ובית הלל אומרים: חוליא אחת.

ואריא"ש: וכן לטרפה! הכא - צלע בלא חוליא, התם חוליא בלא צלע.

צלע בלא חוליא משכח"ל, אלא חוליא בלא צלע, משכח"ל רק בשילהי כפלי[שיש שם חוליות]

• מתקיף רב אושעיא: ולתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל!

א"ל רב: כי איתשיל - לענין טומאה איתשיל, דהוו להו בית שמאי לחומרא.

וגולגולת שנחבסה ברובה: בעי רי"ר רוב גובהה או רוב היקיפה תיקו: ובשר החופה רוב הכרס ברובו.

• בעי רב אשי: ברוב קרוע, או ברוב נטול? תפשוט מדתנן, כרס הפנימית שניקבה, או שנקרע רוב החיצונה,

ואמרי במערבא מדריב"ח כל הכרס כולו זו היא כרס הפנימי, כרס החיצונה- בשר החופה את רוב הכרס!

מידי הוא טעמא אלא לשמואל - האמר ריב"נ משמואל מקום שאין בו מילת!

ודרוסת הזאב.

אריא"ר: בבהמה - מן הזאב ולמעלה, ובעופות - מן הנץ ולמעלה.

לאו למעוטי חתול, דתנינא ודרוסת הזאב!

ולאו לאשמעי' דזאב בגסה נמי דריס, דהא תנן מר"י: דרוסת הזאב - בדקה, ודרוסת ארי - בגסה.

ולאו דר"י פליג דהא אר"א: לא בא רבי יהודה אלא לפרש דברי חכמים!

גברא אגברא רמית?

אב"א: לעולם - למעוטי חתול, וס"ד דאורחא דמלתא קתני קמ"ל

• ר"ע מר"ח: דרוסת חתול ונמייה - בגדיים וטלאים, דרוסת חולדה - בעופות.

מיתיבי: דרוסת חתול, נץ ונמייה - עד שתינקב לחלל: אבל דרוסה לית להו!

והא דנץ דורס היינו בעופות והכא בגדיים ווטלאים

מכל מקום לרב חסדא קשיא!

ולר"ח ל"ק דהא תניא בריבי אומר: לא אמרו אין דרוסה אלא במקום שאין מצילין, אבל במקום שיש מצילין - יש דרוסה.

ואין להקשות מהך דתרנגולת שהיתה אצל ר"כ שרץ חתול אחריה ונכנס לחדר ודחף לדלת בטרפיו ונמצאו חמשה קורטי דמא!

- דהצלת עצמה נמי כהצלת אחרים דמי.

ורבנן - זיהרא אית ליה, אבל לא שורף.

א"ד: הא מני בריבי היא,ד'לא אמרו יש דרוסה אלא במקום שיש מצילין, אבל במקום שאין מצילין - אין דרוסה.

והך דתרנגולת שהיתה אצל ר"כ שרץ חתול אחריה לחדר ודחף לדלת בטרפיו ונמצאו ' קורט דמא,

- שם הצלת עצמה כהצלת אחרים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום