חולין דף נג עמוד א

פרק שלישי

• בעא ר"כ מרב: יש דרוסה לחתול או אין דרוסה לחתול? א"ל: אף לחולדה יש דרוסה.

יש דרוסה לחולדה, או אין דרוסה לחולדה? א"ל: אף לחתול אין דרוסה.

לחתול ולחולדה, יש להן דרוסה או אין להן דרוסה? א"ל: לחתול - יש דרוסה, לחולדה - אין דרוסה.

ול"ק, הא דא"ל: אף לחולדה יש דרוסה - בעופות,

הא דא"ל: אף לחתול אין דרוסה - באימרי רברבי,

הא דא"ל: לחתול יש דרוסה לחולדה אין דרוסה - בגדיים וטלאים.

• בעי רב אשי: שאר עופות טמאין, יש להן דרוסה או אין להן דרוסה? א"ל רב הלל לרב אשי, כי הוינן בי רב כהנא אמר: שאר עופות טמאין יש להן דרוסה.

והאנן תנן: ודרוסת הנץ בעוף הדק!

דרוסת הנץ בדכוותיה, ואינך בדזוטרא מינייהו;

וא"ד: דרוסת הנץ - בדרבי מיניה, ואינך - בדכוותייהו.

• אר"כ מדרשב"א: אין דרוסה לשועל, איני!

והך דכשבא ר"ד אמר מעשה ודרס שועל רחל במרחץ של בית היני, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: יש דרוסה!

אר"ס: ההיא חתול היה.

• א"ד ר"כ מרשבר"א: יש דרוסה לשועל, איני!

והך דר"ד דמעשה ודרס שועל רחל במרחץ של בית היני, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו, אין דרוסה!

אר"ס: ההוא כלב הוה.

אמר רב יוסף: נקטינן - אין דרוסה לכלב.

• אביי: נקטינן - אין דרוסה אלא ביד, לאפוקי רגל - דלא;

אין דרוסה אלא בצפורן, לאפוקי שן - דלא, אין דרוסה אלא מדעת, לאפוקי שלא מדעת - דלא, אין דרוסה אלא מחיים, לאפוקי לאחר מיתה - דלא.

אמרי: השתא שלא מדעת אמרת לא, לאחר מיתה מיבעיא!

- ודחי# דמיירי דדריס ופסקוה לידיה, מהו דתימא בהדי דדריס שדי זיהריה, קמ"ל בהדי דשליף שדי זיהריה.

• רבר"ה מרב: ארי שנכנס לבין השוורים, ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן

- אין חוששין שמא ארי דרסו דרוב אריות דורסין, ומיעוטן אין דורסין, וכל הדורס אין צפרנו נשמטת.

וזאת הואיל וצפורן יושבת לו בגבו - אימר בכותל נתחכך.

אדרבה: רוב שוורים מתחככין, ומיעוטן אין מתחככין, וכל המתחכך אין צפורן יושבת לו בגבו, וזה הואיל וצפורן יושבת לו בגבו, אימר, ארי דרסו!

- איכא למימר הכי, ואיכא למימר הכי, אוקי מילתא אחזקיה הו"ל ספק דרוסה,

- ורב לטעמיה דאין חוששין לספק דרוסה,

אביי: לא אמרן אלא צפורן,לחה, וחדא, וכל שלא יהא אחד מהן חוששין הוא דקיימא כסדר כשהן סדורות ביד הארי,

• איתמר, רב אמר: אין חוששין לספק דרוסה, ושמואל אמר: חוששין לספק דרוסה.

דכו"ע: ספק על, ספק לא על - אימא לא על; ספק כלב ספק חתול אמרי שהוא חתול

על שתק, וישב בינהם - אימר שלמא שוי;

קטע רישיה דחד מהם - נח מריתחיה;

הוא נוהם והם מקרקרים - מפחידים אחד את השני;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום