חולין דף נה עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אמרי במערבא: והוא דמטאי לקותא למקום חריץ[שגידין מעורבין שם והיינו אמצעית הכוליא] ומקומו במקום הלובן שתחת מתני.

• א"ר נחוניא, שאילתינהו לכל מורי הוראה של טריפות במערבא ואמרי לי: הלכתא כרב"פ ולית הלכתא כר"ע דלא אמרן אלא בקולשיה, אבל בסומכיה[עוביו למעלה] - טרפה,

ואי אישתייר ביה כעובי דינר זהב - כשרה.

• אמרי במערבא: כל הפוסל בריאה - כשר בכוליא, שהרי נקב פסול בריאה, וכשר בכוליא,

וכ"ש היכא דכשר בריאה - כשר בכוליא.

מתקיף ר"ת: וכללא הוא והרי מוגלא, דכשר בריאה ופסול בכוליא! והרי מים זכין, דכשרים הכא והכא!

- אלא אמר רב אשי: טרפות מדמית להדדי? אין אומרים בטרפות זו דומה לזו!

שהרי חותכה מכאן - ומתה, חותכה מכאן וחיתה!

ומים זכין - כשרים לא אמרן אלא דצילי, אבל עכירי - טרפה, וכי צילי נמי, לא אמרן אלא דלא סריח, אבל סריח - טרפה.

הכוליא שהקטינה: בדקה - עד כפול, בגסה - עד כענבה בינונית.

ב. ניטל לחי התחתון.

אר"ז לא שנו אלא שיכולה לחיות על ידי לעיטה והמראה, אבל אינה יכולה לחיות על ידי לעיטה והמראה - טרפה).

ג. ניטלה האם שלה.

תנא: היא האם, היא טרפחת, והיא שלפוחית.

ד. וחרותה בידי שמים כשרה.

ת"ר איזוהי חרותה? כל שצמקה ריאה שלה, בידי שמים כשרה, בידי אדם טרפה,

רשב"א אומר: אף בידי כל הבריות.

• איבעיא להו רשב"א ארישא קאי ולקולא, או אסיפא קאי ולחומרא?

ת"ש דתניא: חרותה בידי אדם - טרפה, רשב"א אומר: אף בידי כל הבריות.

• רבב"ח הלך במדבר ומצא אילים שנצטמקה ריאתם,

שאל בביהמ"ד אמרו לו: בקיץ הבא ספלים בהירים ומלאם מים קרים והניחם מעת לעת אי חוזרים לברייתם בידי שמים היא וכשרה, ואי לא טרפה;

בחורף הבא ספלים כה1ים ומלאם מים פושרים והניחם מעת לעת, אי מבריאה כשרה ואי לא טרפה

ה. הגלודה רבי מאיר מכשיר, וחכמים פוסלים.

וכבר העיד אלעזר ספרא ויוחנן בן גודגדא על הגלודה שפסולה;

ארשב"א: חזר בו רבי מאיר.

מכלל דלרשב"א פליג רבי מאיר בגלודה!

והתניא, אמר רשב"א: לא נחלקו ר"מ וחכמים על הגלודה שפסולה,

וכבר העיד רבי אושעיא בנו של ר"י הבשם לפני ר"ע מר"ט על הגלודה שפסולה ואם נשתייר בו כסלע כשרה

ארנב'י: מאי לא נחלקו לא עמד רבי מאיר במחלוקתו.

אמר מר: אם נשתייר בו כסלע - כשרה, אריא"ש: על פני השדרה כולה.

איבעיא להו: דאריך וקטין, דכשמצרף הוי כסלע, או"ד, ברוחב סלע על פני השדרה כולה?

ת"ש, דפריש רבי נהוראי משמיה דשמואל: ברוחב כסלע על פני כל השדרה כולה.

רבב"ח: ראשי פרקים ראב"א מר"א בר"י: מקום טיבורו,

בעי ר"י בר"יש: ניטל מקום השדרה וכולו קיים, ניטל מקום טיבורו וכולו קיים, ניטלו ראשי פרקים וכולו קיים, מאי? תיקו.

רב: כל העור כולו מציל בגלודה, חוץ מעור בית הפרסות;

ורי"ו אמר: אפילו עור בית הפרסות נמי מציל.

• בעא רבי אסי מרי"ו: עור בית הפרסות, מהו שיציל בגלודה?

א"ל: מציל, א"ל, למדתנו רבינו: אלו שעורותיהן כבשרן עור בית הפרסות,

א"ל: אל תקניטני, שבלשון יחיד אני שונה אותה!

דתניא: השוחט את העולה להקטיר כזית מעור של תחת האליה,

חוץ למקומו פסול ואין בו כרת, חוץ לזמנו - פגול, וחייבין עליו כרת,

אליעזר בן יהודה איש איבלים אמר מר' יעקב וכן היה רשב"י איש כפר עיכוס אומר מר"ש: אחד עור בית הפרסות, ואחד עור הראש של עגל הרך, ואחד עור של תחת האליה, וכל שמנו חכמים גבי טומאה אלו שעורותיהן כבשרן להביא עור בית הבושת, חוץ למקומו פסול, ואין בו כרת, חוץ לזמנו - פיגול, וחייבים עליו כרת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום