חולין דף נז עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כשעלה ר' אבא מצאו לר"ז שישב ואמר מר"ה מרב: שמוטת ירך בעוף טרפה,

א"ל: חיי דמר, מיום שעלה מר לכאן יש לנו פתחחון פה לפני ר"ה ושאלנו ואמר לנו דשמוטת ירך בעוף כשירה,

ומצא נמי לריב"א דישב ובדק בצומת הגידין והקשה לו: לא ס"ל מר הך דאר"ה מרב שמוטת ירך בעוף - כשרה? א"ל: אנא מתניתין ידענא בהמה שנחתכו רגליה;

מן הארכובה ולמטה - כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה, וכן שניטל צומת הגידין, ואהך אמר רב וכן בעוף

ואמרי ליה: אי הכי קשיא דרב אדרב!

אישתיק ואקשי ליה: ודלמא שני ליה לרב בין שמוטה לחתוכה? ואמר לי, ואת מפרשת שמעתיה דרב!

בפירוש אמר רב: שמוטה - כשרה, חתוכה - פסולה;

ואת מה בידך? הכי ארחב"א מרב: שמוטת ירך בעוף טרפה, וכן אריב"א מרי"ו: שמוטת ירך בעוף - טרפה.

ואריב"א: אילמלי הוה רי"ו באתרא דאורו בה חברוותא להתירא, לא פרכיס;

דאר"ח מרבי: שמוטת ירך בעוף כשרה.

ותרנגולת היתה לו לרבי חנינא שנשמטה ירך שלה, והביאה לפני רבי והתירה לו, ומלחה רבי חנינא והיה מורה בה הלכה לתלמידים: זה התיר לי רבי, זה התיר לי רבי.

ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דשאל ריב"נ את ריב"ל:

קדירת קנה [שנקדר ממנה חתיכה וסתמוה] בכמה? א"ל: משנה שלמה שנינו עד כאיסר האיטלקי,

אמר לו: והלא רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה, ועשו לה קרומין של קנה וחיתה!

אמר לו: ועל זה את סומך? והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה,

ותרנגולת היתה לו לרשב"ח שנשמטה ירך שלה, ועשו לה שפופרת של קנה - וחיתה!

אלא, מאי אית לך למימר - תוך י"ב חדש הוה, הכא נמי: תוך י"ב חדש הוה.

• אמרו עליו על רשב"ח שעסקן בדברים היה, והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה, שהיה אומר דאם ניטלה הנוצה - פסולה;

ותרנגולת היתה לו לרשב"ח שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של צורפי נחושת, וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים.

וא"א לומר שסב ר"י שמשבחת דא"כ בדבר שנטרפה גודלת? כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים?

עסקן בדברים- דאר"מ ד'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה' אמר: אלך אראה אם כך הוא שאין לה מלך

הלך בתקופת תמוז, פרס לגלימה על קן נמלים, יצא חד מהן הניח בו סימן, על אמר להו נפל צל, יצאו ובאו, הוציא לגלימתו נפל השמש נפלו עליו והרגוהו.

אמר: ש"מ אין להם מלך דאי יש להם וכי אינם צריכים לרשות המלך

א"ל ראב"ר לר"א: שמא המלך היה איתם א"נ לקחו הורמנא דמלכא א'נ בין מלך למלך היה דבימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, אלא, סמוך אהימנותא דשלמה.

• אר"ה: סימן לטרפה - י"ב חדש.

מיתיבי: סימן לטרפה - כל שאינה יולדת,

רשב"ג אומר: משבחת והולכת - בידוע שהיא כשרה, מתנוונה והולכת - בידוע שהיא טרפה,

רבי אומר: סימן לטרפה - שלשים יום, אמרו לו: והלא הרבה מתקיימות שתים שלש שנים!

• תנאי היא, דתניא: 'ובגלגלת שיש בה נקב אחד ארוך', אפילו נקבים הרבה מצטרפים למלא מקדח,

אריב"ה: מעשה בענבול באחד שנפחתה גלגלתו, ועשו לו חידוק של קרויה[מדלעת יבשה] וחיה.

א"ל רשב"א: משם ראיה! ימות החמה היה, וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת.

• אראב"י: הלכה - טרפה יולדת ומשבחת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום