לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

חולין דף נח עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

הני תמרי דכדא לאחר י"ב חודש מותר.

• רב: אין בקא[זבוב הנושך כצרעה] בת יום ואין זבוב בן שנה

א"ל רב פפא לאביי: והך דאמרי אינשי שבע שנים אימרא בקתא מבקא, דאמרה לו ראיתי לבן מחוזא שטבל במים ועלה וכרך עצמו בסדינין והושיבה עליו ומצצה דמו ולא הודעת לי

א"ל: וליטעמיך הא דאמרי אינשי, שישים מיני ברזל תלו לבקא בקורנסיה, הא זה במשקל שלהם א"כ ה"נ בשנים שלהם

• תנן התם: בהמה בעלת ה# רגלים, או שאין לה אלא שלש - ה"ז מום;

אר"ה: לא שנו אלא שחסר ויתר ביד, אבל חסר ויתר ברגל – טרפה הוא דכל יתר כנטול דמי.

• אותה חיה דהו"ל מעי עיוור, הביאוה לרבינא, והטריפה מר"ה ואי שפכן להדדי - כשרה.

• אותו קנה שיצא מבית הכוסות להובלילא, סבר רב אשי להטריפה

א"ל רהב"ח לרב אשי: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו.

• אותו קנה שהיה עובר מבי כסי לכרסא, סבר מבר"א להכשירה

א"ל ר"א אטו כולהו בחדא מחיתא מחתינהו? היכא דאתמר - אתמר, היכא דלא אתמר - לא אתמר.

• העיד נב"ש רב טבחיא דציפורי לפני רבי על שני בני מעים היוצאין מן הבהמה כאחד שהיא טרפה, וכנגדן בעוף - כשרה;

בד"א - שיוצאין בשני מקומות, אבל יוצאין במקום אחד וכלין עד כאצבע - כשרה.

פליגי בה רב אמי ורב אסי, - למ"ד הוא דהדרי וערבי, היינו דקתני עד כאצבע,

למ"ד אע"ג דלא הדרי וערבי, עד כאצבע היינו כאצבע מלמטה.

ב. ר' יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה.

ארי"ו: ר"י ורי"ש אמרו דבר אחד ר"י הא דאמרן ורי"ש דתנן: הנוצה מצטרפת.

אמר רבא: דילמא לא היא!

דווקא הכא אר"י לענין טרפה, דליכא מידי דמגין עליה, אבל לענין איפגולי כרבנן סבירא ליה,

ודווקא כאן אמר ר' ישמעאל לענין פיגול [דראוי לאכילה], אבל לענין טרפה - אגוני לא מגין.

אחוזת הדם, והמעושנת, והמצוננת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתת מים הרעים כשרה,

אכלה סם המות, או שהכישה נחש מותרת משום טרפה, ואסורה משום סכנת נפשות.

שמואל: הלעיטה חלתית - טרפה, שנוקב למעייה.

מתיב רב שיזבי: אחוזת הדם, והמעושנת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, ושתת מים הרעים, הלעיטה תיעה, חלתית ופלפלין, אכלה סם המות - כשרה;

הכישה נחש, או שנשכה כלב שוטה - מותרת משום טרפה, ואסורה משום סכנת נפשות,

חלתית אחלתית ל"ק: כאן – בעלין שאינן מנקבין, כאן - בקרטין.

סם המות אסם המות ל"ק: הא שלה, הא - דאדם.

והך דסם המות דבהמה היינו הרדופני! - תרי גווני סם המות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום