גיטין דף יב עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ד. ת"ש רב: המקדיש ידי עבדו, העבד לוה ואוכל ועושה ופורע

ש"מ: יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך!

כאן במעלה לו מזונות. לוה ואוכל - להעדפה

ונח להקדש שיקח ההעדפה - שיושבח עבדו,

ויכול לפרוע ולא אמרי' קמא קמא קדיש, דמיירי בפחות משו"פ.

ומסתבר דבמעלה לו מזונות, דרב: המקדיש ידי עבדו עושה ואוכל

ואי בשאינו מעלה ויכול, מ''ט עושה ואוכל? אלא באינו יכול ש"מ.

ה. ת"ש, רי"ו: יד עבד נותן שבתו ורפואתו לרבו, והעבד ניזון מהצדקה

ש"מ: יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך,

ואין לומר דבמעלה לו מזונות, וניזון מהצדקה להעדפה. דא''כ מתפרנס מבעי

נותן רפואתו לרבו - דאמדוהו לה' ימים ועשו לו סם חריף ונתרפא בג' ימים, קמ''ל דלא אמרי' שצער העבד הוא.

ר"א לר"מ: והלא זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו לחירות.

אמר לנו: חוב הוא לו, שאם היה עבד כהן - פוסלו מן התרומה;

אמרנו לו: והלא אם ירצה שלא לזונו ושלא לפרנסו - רשאי!

אמר לנו: ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה - הלא אוכלין בתרומה, וזה אינו אוכל, אבל אשה חוב הוא לה, שכן פסלה מן התרומה ומפסידה מן המזונות.

ה"ק להו: השבתוני על המזונות, מה תשיבוני על התרומה?

וכ"ת: אי בעי יתן לו גט ויפסלו יעזבהו וילך לעלמא ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה אוכלים בתרומה, וזה אינו אוכל?! שפיר אמר להו!

רבא: היינו דמהדרי ליה במתני' מפני שהוא קנינו,

שאם ירצה יקח ד' זוז מישראל ופוסלו בכל מקום שנמצא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום