גיטין דף מט עמוד א

פרק חמישי

רי''ש: בדניזק שיימינן, מה שדה למעלה דניזק, אף שדה למטה דניזק.

ולר"ע: בדמזיק שיימינן ד'מיטב שדהו ישלם' דהאיך דמשלם.

ולרי"ש: אהני גז"ש, לכדאמרן;

אהני קרא: דאי זיבורית דמזיק לא שוה כעידית דניזק, משלם ממיטב.

ר"ע: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מהעידית, וק"ו להקדש.

לא כשנגח: שור ישראל לשור הקדש ד'שור רעהו'-ולא הקדש!

ולא באומר: הרי עלי מנה לבדק הבית, דגזבר לוקח מעידית,

דלא יהא אלא בע"ח דדינו בבינונית

ואין לומר: שיגבה מעידית כנזקין, דמה לבע"ח שכן יפה כוחו בזיקין, משא"כ הקדש הורע כוחו בנזיקין,

אלא: בנגח שור ישראל לשור הקדש ור"ע ס"ל כר"ש בן מנסיא

דשור של הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור,

ושל הדיוט שנגח לשל הקדש, תם ומועד משלם נזק שלם.

ואין להקשות: דלכו"ע בדניזק שיימי' ור"ע כרשב"מ, ורי"ש כרבנן.

א. דא"כ, מאי לא בא הכתוב? ב. ועוד, מאי ק"ו להקדש?

ג. הא תניא בהדיא: מיטב שדהו' לרי''ש: של ניזק, ר"ע: של מזיק.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום