גיטין דף נב עמוד ב
פרק חמישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
יתומין שסמכו אצל בעה''ב, או שמינה להן אביהן אפוטרופוס
- חייב לעשר פירותיהם.
אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים - ישבע, מינוהו ב"ד לא ישבע;
אבא שאול: חילוף הדברים.
והך: ד'אתם' ולא שותפין, אריסין, אפוטרופין ולא תורם את שאינו שלו!
- ותירץ ר"ח: כאן: להאכיל דמותר. וכאן: להניח שאסור להם.
וכדתניא: א. האפוטרופין תורמין ומעשרין, להאכיל ולא להניח;
ב. ומוכרין להן בהמה, עבדים ושפחות, בתים, שדות וכרמים,
ג. ומוכרין להן פירות, יינות, שמנים וסלתות,
ד. ועושין להן לולב וערבה וסוכה וציצית, וכל דבר שיש לו קצבה שופר
ה. ולוקחין להם ס"ת, תפילין ומזוזות, וכל דבר שיש לו קצבה - מגילה
ו. ואין פוסקין עליהם צדקה, ואין פודין עליהן את השבויין,
ולא כל דבר שאין לו קצבה - לאתויי תנחומי אבלים;
ז. ואין רשאין לדון לחוב על מנת לזכות בנכסי יתומים.
ח. ואין רשאין למכור ברחוק ולגאול בקרוב, ברעה ולגאול ביפה;
שמא משתדפין
ט. ואין רשאין למכור שדות וליקח עבדים,
אבל מוכרין עבדים ולוקחין בהן שדות,
רשב''ג: אף לא למכור עבדים וליקח שדות; דשמא לא משפיין.
י. ואין רשאין להוציא עבדים לחירות,
אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות;
רבי: אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא, מפני שהוא כמוכרו לו;
ולרבי: צריך לחשב עמהן באחרונה, רשב''ג: אינו צריך.
יא. ואין עושין אפוטרופין נשים ועבדים וקטנים, ואם מינן אבי יתומין - הרשות בידו.
ר''מ: לא הניח לאפוטרופוס בשכנותו למכור קרקע ולקנות עבדים,
הראו לו בחלום: אני להרוס, ואתה לבנות,
ואפ"ה: לא אשגח, דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
ר''מ הזדמן: לזוג שהשטן היה מתגרה בהם לריב בכל ער''ש, עיכבם מלריב ג' ער"ש עד שעשו שלום בינהם,
ושמע שאמר ווי שהוציא ר"מ לשטן מביתם
ריב''ל: לא אמר כלום לאפוטרופוס בשכנותו שמכר קרקע וקונה שוורים
דס"ל כרי יוסי: מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי - ביתי ולשורי - שדי.
ר"נ: ליתומים שסמוכים אצל סבתא, והיתה להם פרה לקחה ומכרתה, דיתומים שסמכו אצל בעה''ב תנן [ויכולה לנהוג כן] ואף שנתייקר ברשות לוקח.
וכששאלוהו: -הא לא נתנו הכסף עדיין.
א"ל: א"כ היינו שמואל: דנכסי יתומין כהקדש, ונקנים רק בכסף. וביטל מקחה
יינו של ר"ע היתום משכוהו בד' לחבית ונתייקר לשש לחבית,
אר"מ: נכסי יתומין הן כהקדש ונקנים רק בכסף
משוך פירי מיתמי, אייקור - היינו דרחב"א,
זול - לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש.
משכו היתומים פירות ונתייקר לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש,
זול- סבור דהיינו דרחב"א.
ודחאם רשבדר"א: רעה היא אצלם, דפעמים דמצטרכי לפירי ואין שיתן עד שיתנו מעות
נתנו יתמי זוזי אפירי, זול לא יהא כח הדיוט חמור מן הקדש,
התייקר - סבור דהיינו דרחב"א
ודחאם כרדשבר"א: דרעה להם, שיאמרו נשרפו חיטכם בעלייה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום