גיטין דף נג עמוד א

פרק חמישי

צריכא: מדמע אפי' דלא מפסיד לגמרי כתרומה במטמא,

ואין בו איסור לטמא בארץ ישראל כבחולין

מטמא -אפי' דלא שכיח. מנסך -אפי' דקלב"מ -קמ"ל כדרי"ר

ולאבוה דר"א: דבראשונה אמרו המטמא והמנסך, חזרו לומר אף המדמע,

צריכא: מנסך דקלב"מ מטמא שלא מפסיד לגמרי, מדמע דהפסד מועט

חזקיה: דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב; דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק

ובשוגג פטרו כדי שיודיעו, אבל במזיד ודאי שיודיעו שהרי נתכוון להזיקו

ורי"ו: דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק,

ובמזיד חייב שלא כל אחד יטמא טהרות חבירו, ואומר פטור אני.

א. והך דתנן: הכהנים שפגלו במקדש, מזידים חייבין, מפני תיקון העולם;

וענה רי"ו: דה"ק מזידין חייבין, הא שוגגין פטורין, מפני תיקון העולם.

ב. מתיב ר"א: העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מד"א וחייב בד''ש

- ור"א תירץ: פרה - שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש,

מי חטאת - ששקל בהן משקלות.

והך: דחזי' דמי חטאת ששקל בהן משקלות - כשרה! -בכנגדן,

והא דהסיח דעתו וחייב, והא דלא הסיח דעתו משמירתן ופטור.

ג. מתיב ר"פ: גזל מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, - א"ל הרי שלך לפניך; ואי היזק, הא גזלן הוא, וצריך לשלם ממון -תיובתא.

ד. לימא כתנאי: המטמא, והמדמע, והמנסך, ר"מ: בשוגג ומזיד חייב, ר"י: שוגג פטור, מזיד חייב. ולכאו' חלקו: אי היזק שאינו ניכר שמיה היזק,

ודחי': שחלקו: אי קנסו שוגג אטו מזיד, ולכו"ע לאו שמיה היזק.

לר"מ: בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל,

לר"י: בשוגג יאכל למוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית;

לרי"ו הסנדלר: בשוגג יאכל למוצ"ש לאחרים במזיד לא יאכל עולמית אף לא לאחרים

דר"מ אדר"מ ל"ק: בדרבנן קנס, ולא בדאורייתא. חוץ ממנסך דקנס משום חומר ע''ז

ר"י אדר"י ל'ק: בדרבנן לא קנסו, בדאורייתא - קנסו.

ובמנסך לא קנסו משום חומרא דעכו'ם, בדילי מינה

לר"מ: בשוגג יקיים, במזיד יעקר, ובשביעית, בין בשוגג בין במזיד יעקר,

לר"י: בשבת בשוגג ובמזיד יעקר, ובשביעית, בשוגג יקיים, במזיד יעקר,

- ולטעמיך: תקשה היא גופה, הא והא דאורייתא, מ"ש שבת ומ"ש שביעית?

אלא טעם כר''מ: דבשבת בשוגג יקיים, במזיד יעקר, ובשביעית אף בשוגג יעקר?

א. מפני שישראל מונין לנטיעה בשנים ולא בשבועות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום