גיטין דף עה עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ה. רב אשי: הך כרבי מרב: כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי.

התקין שמואל: בגט דשכיב מרע: אם לא מתי לא יהא גט, ואם מתי יהא גט. ולא מקדים אם מתי דלא מקדים איניש פורענות לעצמו

ולא אומר לא יהא גט אם לא מתי! דבעינן תנאי קודם למעשה.

מתקיף רבא: מכדי כל תנאי גמרי' מתנאי בני גד ובני ראובן, מה שם אף כל דהן קודם ללאו, לאפוקי כאן דלאו קודם להן!

אלא אמר רבא: אם לא מתי לא יהא גט - אדם לא מקדים פורענות לעצמו.

אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט - בעינן הן קודם ללאו.

הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני,

כמה היא מניקתו? שתי שנים, רבי יהודה: שמנה עשר חדש,

מת הבן או שמת האב - הרי זה גט.

הר"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים, ע"מ שתניקי את בני שתי שנים, מת הבן, או שאמר האב אי אפשי שתשמשני, שלא בהקפדה - אינו גט,

רשב"ג: כזה גט. כלל ארשב''ג: כל עכבה שאינה הימנה הר"ז גט.

והך: דשמשתו יום אחד, הניקתו יום אחד - ה"ז גט!

א. רב חסדא: ברייתא כרשב"ג דמיקל בתנאי ומתניתין כרבנן.

ב. רבא: כאן בסתם, כאן במפרש.

ג. רב אשי: כל סתם כמפרש יום אחד דמי.

תנן: כמה היא מניקתו? - שתי שנים, ר"י: שמנה עשר חדש;

לרבא: ניחא,

לרב אשי: הא סגי ביום אחד, ה"ק: יום אחד מב' שנים, ולא אחר ב' שנים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום