גיטין דף עח עמוד א

פרק שמיני

רבא: דווקא במטה שלו, אבל במטה שלה - מגורשת. ותנ''ה

ואין להוכיח: שכלי לוקח ברשות מוכר קנה לוקח- דגבוה י' ולא קפדי אינשי

אמאי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא!

א. שמואל: כגון שהיתה קלתה תלויה בה. וכן אר"א מר"א:

ב. ורשב"ל: קשורה אע"פ שאינה תלויה.

ג. ראב"א: שקלתה מונחת בין ירכותיה.

ד רמבר"ד: שהיה בעלה מוכר קלתות.

ה. רי"ו: מקום חיקה, ומקום קלתה קנוי לה.

רבא: טעם רי"ו: שאין אדם מקפיד על מקום חיקה ומקום קלתה.

תנ"ה: תוך כל דבר שהוא כקלתה מגורשת. להביא כלי קטן לאכילת תמרים.

אמר לה כנסי שטר חוב זה, או שמצאתו מאחוריו,

קוראה והרי הוא גיטה - אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך.

נתן בידה והיא ישנה, ניעורה,

קוראה והרי הוא גיטה - אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך.

כשאמר לה הא גיטך לא מהני עד שיעקם את מתניו ושלפתו מאחוריו

דאמר רבא: טלי גיטך מע"ג קרקע לא אמר כלום דבעינן ונתן בידה.

תנ"ה: א"ל כנסי שט"ח זה, או ששלפתו מאחוריו, קראתו והוא גיטה

לרבי: אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך,

רשב"א: אינו גט, עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך.

נתנו בידה והיא ישנה, ניעורה וקוראה והרי הוא גיטה

לרבי: אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך,

רשב"א: עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטך.

וצריכא;: קמיתא- שלא נאמר שרשב"א יודה לרבי כיון שהיא בת גירושין,

בתרייתא שלא נאמר שרבי יודה לרשב'א כיון שאינה בת גירושין.

רבא: כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו - ה"ז גט,

ניעור אינו גט, - דהו"ל חצר המשתמרת שלא לדעתה.

ישן ומשמרתו - הרי זה גט, מיירי בכפות

[דאל"ה הא חצר מהלכת ולא מהני בישן דאילו ישב לא קנה]

היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה,

קרוב לה - מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת,

מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת.

וכן לענין קדושין.

וכן לענין החוב, א"ל בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו,

קרוב למלוה - זכה המלוה,

קרוב ללוה - הלוה חייב, מחצה על מחצה - שניהם יחלוקו.

רב: ד' אמות שלה - זהו קרוב לה, ד' אמות שלו - זהו קרוב לו.

א. רשב"י: שהיו שניהן עומדין בארבע אמות.

וקשה: שיראה מי קדם לד''א, ואין לומר שבאו יחד דא''א לצמצם

ב. ר"כ: בח' אמות מצומצמות וגט יוצא מד'א שלו לד'א שלה.

וקשה: דהא אגיד גביה!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום