קידושין דף יא עמוד ב

פרק ראשון

והך: דטענה ד'כי יתן איש אל רעהו כסף וגו',

ותנן: שבועת הדיינין, הטענה - שתי כסף, וההודאה שו"פ',

דומיא דכלים, דשנים, ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב.

והך: דמעשר, ד'וצרת הכסף בידך', ותנן: הפורט סלע ממעות מעשר שני

ה+כסף ריבה.

והך: דהקדש, ד'ונתן הכסף וקם לו', ואמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שו"פ - מחולל!

שם גם כסף כסף יליף ממעשר.

ודחינן: דהא קידושי אשה, ד'כי יקח איש אשה ובעלה', וגמר קיחה קיחה משדה עפרון,

ותנן לב"ה: בפרוטה ובשו"פ. ואיך אפשר דרב אסי כבית שמאי

אלא ה"ק רב אסי: כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם - כסף מדינה.

ואע"ג דתנינא: 'ה' סלעים של בן, ל' של עבד, נ' של אונס ומפתה, ק' של מש"ר

- כולם בשקל הקודש במנה צורי

איצטריכא לדלא תנן דתוקע לחבירו נותן לו סלע דלא תימא ד' זוזי, אלא פלגא דזוזא, דאינשי קרו לפלגא דזוזא איסתירא.

כחזקיה: 'והפדה', מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה גריעה מדינר ולא מפרוטה

ואין לומר: דבדינר יגרע ובפרוטה לא יגרע, דומיא דייעוד אף דאי בעי לא מייעד, בעי שיהא יכול לייעד אפי דאם לא רצה לא מייעד,

א. מאמה העבריה שלא נקנית בפרוטה אף אשה לא

ולא חצי דינר או שתי פרוטות דכיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמה אדינר.

ב. רבא: שלא יהו בנות ישראל כהפקר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום