קידושין דף יב עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. וב"ה אומרים: בפרוטה ובשו"פ.
סבר רב יוסף לומר: פרוטה כל דהו.
והקשה אביי: דהא עלה קתני: כמה היא פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי!
ואין לומר: דה"מ בדורו של משה, אבל כאן כדחשבה להו לאינשי,
דר"ד: שיער ר''ס בדורו, כמה היא פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי!
ורבין: מר"ד ור"ינ ור"או שיערו, פרוטה- אחד מששה באיסר האטלקי!
וקושיית רב יוסף: דצא וחשוב יותר מאלפיים פרוטות בשני סלעים? ואף שהוא רק 1536 מ''מ שנה קרוב לאלפיים,
א. ר"ד: שיער ר' סימאי בדורו, פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי,
ב. ורבין: שיערו ר' דוסתאי ור"י ור"או, פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי,
אביי לר"ד: א"כ אתה ורבין נחלקתם במחלוקת תנאים.
דתניא: פרוטה שאמרו חכמים - אחד משמנה באיסר האיטלקי,
דינר=ו' מעות, מעה= ב' פונדיון, פונדיון= ב' איסר,
איסר=ב' מסמס, מסמס= ב' קונטרנק=ב' פרוטות,
נמצא פרוטה - אחת משמנה באיסר האיטלקי.
דינר מעה פונדיון איסר מסמס קונטרנק פרוטה
ו ב ב ב ב ב
• רשב"ג: ג' הדרסין למעה, ב' הנצין להדריס, ב' שמנין להנץ, ב' פרוטות לשמין,
נמצא אחד מו' באיסר: מעה הדריס הנץ שמין פרוטה
ג ב ב ב
-וענהו: גם לשיטתי וגם לרבין - אליבא דת"ק,
ולא קשיא: כאן שנתייקר איסורי - כ"ד בזוז, וכאן שהוזלו - ועמדו לב' בזוז
שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור תמרים בדינר - מקודשת, דחיישינן שמא שו"פ במדי.
והא דתנן, לב"ה: בפרוטה ובשו"פ - ל"ק: הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק.
• אותו: שקידש באגודת מוכין ועיין בה רשב"ח לפני רב אי יש בה שוו"פ
ול"ק מדשמואל: דחישינן, -דשם בקידושי ספק
ר''ח חלק על שמואל, רבנן כאביי ורבא שהקלו רק בשבויה,
והך: קידש באבן שיש שחור דומה לכחול ועיין ר"ח לשער אי יש בה שו"פ
-דר"ח: לא ס"ל כשמואל דחשש, ואמרה לו אמו שבאותו יום שקידש היה שו"פ, א"ל שאינה יכולה לאסור,
כמעשה דאשת ר''ח: היה לה צער לידה ואמרה שקיבל אביה קידושין כשהיתה קטנה,
וא"ל: שאינה יכולה לאוסרה עליו, ואף דיתכן ויש עדים באידית שהיה שו"פ באותו יום מ"מ עכשיו אינם לפנינו
כר"ח: דעידיה בצד אסתן ותיאסר?
אביי ורבא לא כר''ח: דאם הקילו בשבויה דמנוולה נפשה גבי שבאי, נקל באשת איש?
נשאר מאותה משפחה בסורא, ופרשו רבנן מינה,
ולא משום: שסברו כשמואל [דשמא שו"פ במדי], - אלא דס"ל כאביי ורבא.
רב יוסף: באחד שקידש בבד הדס בשוק -הלקהו כרב, וצריך גט כשמואל,
דרב מלקה על המקדש בשוק, ועל המקדש בביאה, ועל המקדש בלא שידוכי, ועל המבטל גט, ועל מוסר מודעא אגיטא, ועל דמצער שלוחא דרבנן, ועל שחל עליו נידוי ל' יום, ועל חתן הגר בית חמיו
והך: דחתן דחליף בית חמיו ור''ש הלקהו- ההוא דחשודה חמותו הימנו.
נהרדעי: בכולם לא הלקה רב, אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי.
וא"ד: ואפילו בשידוכי גם, משום פריצות.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום