קידושין דף יד עמוד ב

פרק ראשון

עבד עברי נקנה בכסף ובשטר,

וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף.

יתירה עליו אמה העבריה, שקונה את עצמה בסימנין.

הנרצע נקנה ברציעה, וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון.

הנמכר לעכום 'מכסף מקנתו', מלמד שנקנה בכסף.

נמכר לישראל, 'והפדה' מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה

העברי או העבריה הוקש עברי לעבריה

מכרוהו ב"ד, הואיל ונמכר בעל כורחו,

מוכר עצמו -יליף שכיר שכיר.

ואף למ"ד: לא יליף 'שכיר שכיר'- 'וכי תשיג', מוסף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון.

דתניא: לת''ק: המוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש, מכרוהו ב"ד רק לשש.

המוכר עצמו - אינו נרצע, מכרוהו ב"ד - נרצע.

מוכר עצמו - אין מעניקים לו, מכרוהו ב"ד - מעניקים לו.

מוכר עצמו - אין רבו מוסר לו שפחה כנענית,

מכרוהו ב"ד - רבו מוסר לו שפחה כנענית.

רבי אלעזר: זה וזה נמכר רק לשש, ונרצע, ומעניקים לו, ורבו מוסר לו ש"כ,

ולכא' חלקו: דת"ק: לא יליף שכיר שכיר, ור"א: יליף שכיר שכיר

ר"ט מאביי: כו"ע יליף שכיר שכיר

לת''ק: 'ועבדך שש שנים' ולא מוכר עצמו. ר''א: ועבדך לך ולא ליורש

לת''ק: ועבדך אחרינא כתיב. ר''א: ההוא להרצאת אדון הוא בא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום