קידושין דף טו עמוד ב

פרק ראשון

דרבי: 'ואם לא יגאל באלה - ולא בשש. דלא לימא ק"ו שנגאל בשש

ואי יליף שכיר שכיר, למה רצה ללמוד מק"ו 'ומה מי שאינו נגאל באלה? נילף שכיר שכיר!

רנב"י: לעולם יליף שכיר שכיר, ושאני כאן, 'יגאלנו' לזה - ולא לאחר.

וריה''ג ור''ע: הם שחלקו על רבי.

דתניא: 'לא יגאל באלה' ריה"ג: באלה לשחרור, בשאר כל אדם לשעבוד.

ר"ע: באלה לשעבוד, בשאר כל אדם לשחרור.

לא שחלקו: 'אם לא יגאל אלא באלה ויצא בשנת היובל' דהא לא כתיב 'אלא',

ולא שחלקו: בהך קרא אי נדרש לפניו או לאחריו

'או דודו או בן דודו יגאלנו' זה גאולת קרובים,

'או השיגה ידו' - זה גאולת עצמו,

'ונגאל' - זו גאולת אחרים,

לריה"ג: מקרא נדרש לפניו, שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו, דלשחרור.

ולר"ע: מקרא נדרש לאחריו, שדי גאולת אחרים אגאולת עצמו, דלשחרור.

ו'באלה' דלא לימא דנדרש לפניו ולאחריו והכל לשחרור,

דא"כ: הדרא קושיא לדוכתא

אלא חלקו בסברא: לריה"ג: גאולת אחרים לשיעבוד, דאי לשחרור, מימנעי ולא פרקי

ולר"ע: גאולת קרובים לשיעבוד, דאי לשחרור, ימכור עצמו כל יום

לאו חכמים הוא: אלא רבי ד'באלה' לדרשה אחרת, ומקרא נדרש בין לפניו ובין לאחריו

ורבי: 'ויצא בשנת היובל' -בעכו"ם שישנו תחת ידך ולא בשאינו תח"י

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום