קידושין דף יג עמוד ב

פרק ראשון

ג. הא דתנן: האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו יורשין עולתה,

משמואל: והוא שהפרישתה מחיים, אלמא שיעבודא לא דאורייתא

וע''ז אר''א: אף שלא הפרישה מחיים, אלמא סבר שיעבודא דאורייתא.

ורב ושמואל שחלקו: דמלוה על פה - אינה גובה מן היורשין ולא מן הלקוחות,

ורי''ו ור''ל: מלוה על פה - גובה בין מן היורשין בין מן הלקוחות!

צריכא לשמואל: שם אף שכתובה בתורה

ר"פ: הלכה: מלוה על פה גובה מהיורשים דשיעבודא דאורייתא,

ולא מהלקוחות - דאין לו קול.

גט, 'וכתב לה ספר כריתות',

לא: מסברא הוא אסרה והוא התירה - ופרכי' מעריות דאסר ולא שרי להו

ולא: מ'יבמה' שאין לה בנים אסורה, הא יש לה בנים - מותרת.

דשמא, אין לה בנים מותרת ליבם, יש לה בנים לכו"ע גם אסורה!

ולא: מדאסר אלמנה לכה"ג, הא לכהן הדיוט שרי.

שמא לכה"ג בלאו לכו"ע בעשה

ואפיקתה ממיתה ואוקימתה על עשה, וכפסולי המוקדשים, דמעיקרא אית בהו מעילה ואסירי בגיזה ועבודה, פרקינהו, מעילה לית בהו, בגיזה ועבודה אסירי!

אלא: מ'פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה'.

מתקיף רשבדר'א: ואחר אינו יבם א. דיבם לא איקרי אחר. ב. הוקשה מיתה לגירושין

ועוד, כתיב: 'ושנאה האיש האחרון וכתב לה וגו' או כי ימות האיש האחרון',

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום