קידושין דף טז עמוד א

פרק ראשון

עולא: 'אם אחרת יקח לו', הקישה הכתוב לאחרת שמקניא בשטר

ואף לר"ח: דשטר אמה העבריה אב כותבו [ר"ה ולא אדון]

-': לא תצא כצאת העבדים' אבל נקנית היא כקנין עבדים, והיינו שטר.

ולא בחזקה ד'והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם', ולא אחר בחזקה.

ולא ממעטי' ומרבי' להיפך דמסתבר מרבי' שטר שמוציאה בבת ישראל

ואף דגם בחזקה קונה בנכסי הגר א. מ"מ באישות לא אשכחן.

ב. להכי אהני אם אחרת.

• ור"ה: 'לא תצא כצאת העבדים' מיבעי: שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד

ור"ח: מלא תצא כצאת העבדים

וקונה את עצמו בשנים ד'שש שנים יעבד ובשביעית וגו'.

ביובל – ד'עד שנת היובל יעבד עמך',

חזקיה: 'והפדה', מלמד, שמגרע פדיונה ויוצאה.

תנא. וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף, ובשטר.

כסף- מכסף מקנתו.

שו"כ -'ישיב גאולתו' לרבות שוה כסף ככסף.

שטר -לא שכתב אדמיה דהיינו כסף, אלא שחרור דלא מהני בעדים או בב"ד לבד.

כרבא דזאת אומרת: עבד עברי גופו קנוי, והרב שמחל על גרעונו - אין גרעונו מחול.

ר"ל: אמה העבריה קונה עצמה במיתת האב מרשות אדון, ק"ו מסימנין שאין מוציאין מרשות אב.

ויקשה: למה במתני' כתב רק סימנין?

ואין לומר: דתנא ושייר מיתת האדון, דלאו שיורא הוא כיון דיש גם באיש.

אלא: דדבר שאין לו קצבה לא תני,

ולסימנין הגם שאין להם קצבה למעלה יש להם קצבה למטה,

דתניא: בן ט' שהביא ב' שערות -שומא,

בת ט' ויום אחד עד י"ב שנה ויום אחד ועודן בו - שומא, ולריב"י: סימן,

בן י"ג שנה ויום אחד – לכו''ע: סימן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום