קידושין דף טז עמוד ב

פרק ראשון

וא"א יכול לומר ד' באחד, לפי שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה.

ואין לומר: תנא ושייר -דארבעה קתני.

ואין לומר: דדבר שאין לו קצבה לא קתני- דהא סימנין גם אין להם

ואין לומר: יש להם קצבה למטה הא מיתת האדון אין לה קצבה ותני.

אלא: ארבעה היינו שנים, ויובל, ויובל של רציעה, ואמה העבריה בסימנים.

ה"נ מסתבר: דאין מיתת אדון, מדסיפא אמרי' ואין רציעה באשה ואלו היה משכח"ל ארבע ש"מ,

מתיב ר"ע: ואלו מעניקים להם:

היוצא בשנים, וביובל, ובמיתת האדון, ואמה העבריה בסימנים.

ואם איתא, ניתני גם מיתת אב ואין לומר תנא ושייר דאלו קתני,

ואין לומר: דבר שאין לו קצבה לא תני דהיש מיתת אדון - תיובתא דר"ל!

ואף דלר"ל: נפרך הוא דמה לסימנין שכן נשתנה הגוף, משא'כ במיתת אב.

ותניא אידך: ענק אמה העבריה, ומציאתה לאביה, ושכר בטלה בלבד לרבה

- שניהם: יוצאין בסימנין, ולא קשיא: הא דאיתיה לאב, הא דליתיה לאב.

דתניא: 'והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם', ולא בנותיכם לבניכם,

מכאן, שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו,

פשיטא: ענק ע"ע לעצמו, אלא למי? רב יוסף: יו"ד קרת [האריך משנתו].

אביי: הכי אר"ש: תוטאי הוא- ד'לו' ולא לבעל חובו,

אבל בורח, ויוצא בגרעון כסף - אין מעניקים לו.

ר"מ: בורח אין מעניקין לו- דאין שילוחו מעמך,

ויוצא בגרעון כסף מעניקים לו-דשילוחו מעמך.

ר"ש: ארבעה מעניקים להם, שלשה באיש וג' באשה,

וא''א יכול לומר: ד' באחד מהן לפי שאין סימנין באיש ורציעה באשה.

'תשלחנו' לרבות יוצא ביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנין

'חפשי מעמך' יצא בורח ויוצא בגרעון כסף שאין שילוחו מעמך

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום