קידושין דף יט עמוד א

פרק ראשון

בנו- כל דהו, או בנו כמותו שיהא גדול

ר"ז ת"ש: 'איש' - פרט לקטן, 'אשר ינאף את אשת איש' - פרט לאשת קטן.

ואי מייעד, א"כ מצינו אישות לקטן!

והך: דממעט קרא דכאן ביבם בן ט' ויום אחד הבא על יבמתו דמדאוריתא חזי לה ואפ"ה הבא עליה לא מתחייב באשת איש

ולמעשה מר"ינ: אין יעוד אלא בגדול,- לפי שאין יעוד אלא מדעת.

ב. מדעת היינו מדעתה כאבדר"א: 'אשר לא יעדה' שצריך ליעדה.

הוא תני והוא אמר: בקידושי יעוד, וכריב"י: דמעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו.

רנב"י: אף אי לקידושין ניתנו, שאני כאן, דיעדה.

ריב"י דתניא: יעדה והפדה - צריך שיהא שהות ביום כדי פדייה,

מכאן אריב"י: ביש שהות ביום כדי לעשות עמו שו"פ מקודשת, ואם לא אינה מקודשת.

אלמא סבר: מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו.

רנב"י: אפילו אי לקידושין ניתנו, שאני כאן, דוהפדה.

מריבר"י: דמעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו וכי משייר בה שו"פ הוו קידושי, ה"נ ל"ש.

רבא מר"נ: המקדש במלוה שיש עליה משכון - מקודשת,

מריב"י: דמעות הראשונות לא ניתנו לקידושין, אלא הלואה, ומשכון, וכשמשייר שו"פ ומייעד הוו קידושין, כאן גם לא שנא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום