קידושין דף כ עמוד ב

פרק ראשון

ואף ד'אחרי נמכר גאולה תהיה לו' אחד מאחיו יגאלנו'

אע"ג שנעשה כומר לעכו"ם דלא לידחי אבן אחר הנופל.

ואין לומר: דגאולה תהיה לו רק שלא יטמע בין העכו"ם הא לענין פדיון נחמיר עליו- מדריב"ח

- דארנב"י: תרי קראי כתיב: 'אם עוד רבות בשנים', וכתיב: 'ואם מעט נשאר בשנים',

וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות?

אמר רב יוסף: דרשינהו רב נחמן ב"י להני קראי כסיני.

(סימן: עבד בית חצאי' בית עבד קרובים)

'גאולתו גאולתו' משדה אחוזה, שאינו נגאל לחצאין, או לקולא ולא לחומרא

א"ל: כשם שנמכר כולו - ולא חציו?

• אביי: את"ל נגאל לחצאין, משכחת לקולא ולחומרא.

לקולא- מכרו בק' מביא לו נ' חצי דמיו, השביח וקם במאתים אי נגאל לחצאין מביא ק' ויוצא, ואי לא מביא קנ' ויוצא,

והך: דנתרבה כספו – 'מכסף מקנתו' כגון שנתייקר והוזל ונתייקר

לחומרא אם מכרו בר' שמביא ק' חצי דמיו,

הפחית ועמד על ק' אי נגאל לחצאין מביא נ' ויוצא

ואי לא אותם מאה פקדון הם אצלו ומקבלם ויוצא

גאולתו גאולתו משדה אחוזה שאינו נגאל לחצאין, או רק כשגלי.

א"ל: ממדרשו של ר"ש נשמע 'אם גאל יגאל' מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין.

• אר"ש: מה טעם? לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו,

שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל

- הורע כחו שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין,

מקדיש שהורע כחו, שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל

- יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין,

א"כ מוכר בבתי ערי חומה הואיל והורע כוחו שבמלאה שנה תמימה ולא נגאלה נחלט

- יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין.

• איתיביה: אם גאל יגאל - מלמד, שלוה וגואל וגואל לחצאין.

שלא נאמר ק"ו משדה אחוזה שיפה כוחו שחוזרת ביובל הורע כוחו שאין גואל לחצאין תאמר במקדיש שהורע כוחו שיוצאה לכהנים ביובל שנרע כוחו שלא יגאל לחצאין

ואין לדחות: דשדה אחוזה הורע כוחו ליגאל מיד משא"כ מקידש יפה כוחו ליגאל מיד

דמוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח, שיפה כחו ליגאל מיד, ואין לוה וגואל וגואל לחצאין!

ל"ק: הא רבנן והא ר"ש ובזה מיושב דמחד תני דגואל לחצאין ומאידך תני שאין גואל לחצאין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום