קידושין דף יט עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
כיצד מצות יעוד?
אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי, הרי את מאורסת לי, אף בסוף שש ואפי' סמוך לשקיעת החמה, ונוהג בה מנהג אישות ואינו נוהג בה מנהג שפחות
ריב"י: אם יש שהות ביום כדי לעשות עמו שו"פ מקודשת,
ואם לא אינה מקודשת
משל [לרבנן]: לאומר לאשה התקדשי לי מעכשיו לאחר ל', ובא אחר וקידשה בתוך ל', שמקודשת לראשון. וקמ"ל דאף שלא אמר מעכשיו.
תניא אידך: המוכר את בתו, והלך וקידשה לאחר
ריב"י שיחק באדון ומקודשת לשני, וחכ"א: אם רצה לייעד מייעד.
משל לריב"י: לאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר ל' ובא אחר וקידשה בתוך ל' שמקודשת לשני, וקמ"ל דאע"ג דלא אמר לה לאחר ל'.
תניא אידך: המוכר את בתו ופסק על מנת שלא לייעד לר"מ: נתקיים התנאי,
וחכ"א: אם רצה לייעד מייעד, דכל המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל
וטעם דר"מ: ד'לאמה' פעמים שמוכרה רק לאמה [ולא מצד דתנאו קיים]
דגם לר"מ: מתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל,
דהמקדש ע"מ שאין עלי שאר כסות ועונה
– לר''מ: ה"ז מקודשת ותנאו בטל, לר"י: בדבר שבממון תנאו קיים
וטעם דרבנן: 'לאמה' - מלמד שמוכרה לפסולים,
דא"א ללמוד מק"ו ממקדשה לפסולים שכן אדם מקדש בתו ואינו מוכרה כשהיא נערה
ר"א: לאמה – שמוכרה לקרובים
לא למעט לפסולים דנפיק מ'אם רעה בעיני אדוניה' דרעה בנישואיה
דא"א ללמוד מק"ו ממוכרה לפסולים דשם אם רצה לייעד מייעד
ור"מ- לפסולין מר"א: מ'ואם רעה בעיני אדוניה'- דרעה בנישואיה
ובקרובים- ס"ל כרבנן: דאין מוכרה לקרובים,
ותניא אידך: אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו - כרבנן
ותני חדא: מוכרה לאביו ולא לבנו - ה"נ כרבנן ומודו כשיש צד ייעוד בת אחיו
'אם בגפו יבא בגפו יצא'
ת'ק בגופו נכנס, בגופו יצא, ראב"י: יחידי נכנס, יחידי יצא.
בגופו נכנס בגופו יצא. רבא: שאינו יוצא בראשי אברים כעבדים
ולאו: מ'לא תצא כצאת העבדים' דהו"א יתן לו דמי עינו ויצא קמ"ל
ראב"י: יחידי נכנס יחידי יצא. דאי אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו ש"כ.
ת"ר: נמכר במנה והשביח למאתים, מחשבין לו רק מנה- 'מכסף מקנתו',
נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה, אין מחשבין לו אלא מנה- 'כפי שניו'.
ואף נמכר לישראל – שכיר שכיר לגז"ש מנמכר לעכו'ם
• אביי: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא [שמוכן להשיב על כל שאלה]
ושאלו ההוא מרבנן: מדוע ראית לדרוש לקולא וענהו: מדהקילה תורה לגביו.
דתניא: 'כי טוב לו עמך' - עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן,
מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.
ואימא: ה"מ לענין אכילה ושתיה, שלא יצטער אבל לענין פדיון נחמיר עליו מדריב"ח
דתניא ריב"ח: בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו, ד'בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו',
וסמיך: 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך' - דבר הנקנה מיד ליד,
לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו, 'כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו', [ואז נעשית לו כהיתר]
לא באת לידו עד שמוכר את ביתו, -'כי ימכור בית מושב עיר חומה'.
לא באת לידו עד שמוכר את בתו, - 'וכי ימכור איש את בתו לאמה'.
ואף דבתו לא כתיבא שם, הא קמ"ל: ימכור אדם ביתו ולא ילוה בריבית דבתו מגרעא ונפקא, וריבית מוספת והולכת.
לא באת לידו עד שלוה ברבית, -'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך',
וסמיך: אל תקח מאתו וגו'.
לא באת לידו עד שמוכר את עצמו,- 'וכי ימוך אחיך ונמכר לך', לא לך אלא 'לגר תושב',
משפחת גר זה עכו"ם, כשהוא אומר לעקר זה הנמכר לעכום עצמה
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום