קידושין דף ט עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה, מהו?

הדר פשטה: הוייה ליציאה מקשינן, ד'ויצאה והיתה'. [ולא להדדי ככסף]

כתבו לשמה ושלא מדעתה

רבא ורבינא: מקודשת, ר"פ ור"ש: אינה מקודשת.

ר"פ: טעמם: 'ויצאה והיתה' מקיש הוייה ליציאה, - לשמה ושלא מדעתה

טעם דידי: ויצאה והיתה, מקיש הוייה ליציאה, אף הוייה בעינן דעת מקנה.

ואין להקשות: מדאין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהן.

מאי לאו שטרי אירוסין ונשואין ממש! לא, שטרי פסיקתא.

וכר"ג מרב: דכמה אתה נותן לבנך? כך וכך, לבתך? כך וכך,

עמדו וקדשו - קנו, הן הן הדברים הנקנים באמירה.

ב. ובביאה.

ר"א מרי"ו: 'בעולת בעל', מלמד, שנעשה לה בעל על ידי בעילה.

ולאו מרבי: ד'ובעלה' דאי משם הו"א עד דמקדש והדר בעיל קמ"ל

ויקשה: ונערה המאורסה דבסקילה

אי קידש ואח"כ בעל בעולה היא ואי לא בעל לאו כלום היא

א. אלא רבנן: כגון שבא עליה ארוס שלא כדרכה.

דחה אביי: שחלקו רבי ורבנן דווקא באחר,

אבל בעל לכו"ע אם בא עליה שלא כדרכה - עשאה בעולה.

דתניא: באו עליה י' אנשים ועדיין היא בתולה - כולן בסקילה.

רבי: אומר אני: הראשון בסקילה, וכולן בחנק.

ב. רנב"י: כגון שקדשה בשטר, הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס.

ורי"ו- 'ובעלה' זו נקנית בביאה, ואין אמה העבריה נקנית בביאה,

ולא ילפי בק"ו: מיבמה שאין נקנית בכסף דמה ליבמה שזקוקה ועומדת

אלא כדי שלא נקישה ל'אחרת' דנקנית בביאה קמ"ל

רבי: מ'ובעלה' ש"מ תרתי

ולרבא דבר אהינא: 'ובעלה' רק קידושין המסורין לביאה הוו קידשין,

ולרבי: 'בעולת בעל' דאין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה,

• והך: דבאו עליה י' אנשים ועדיין היא בתולה - כולם בסקילה.

ולרבי הראשון בסקילה וכולם בחנק,

- ר"ז: מודה רבי לענין קנס, דכולם משלמי.

ושאני מיתה ד'ומת האיש אשר שכב עמה לבדו'.

ורבנן: בעי לכדתני': 'ומתו גם שניהם' ר''א: עד שיהיו שוין כאחד,

רבי יונתן: 'ומת האיש אשר שכב עמה לבדו'.

ורבי יוחנן: בעולת בעל [ולא איש] ש"מ תרתי

איבעיא: תחילת ביאה או סוף ביאה קונה?

נפק"מ א. שהערה בה, ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר

ב. לכהן גדול דקני בתולה בביאה,

מרבא: כל הבועל - דעתו על גמר ביאה.

איבעיא להו: ביאה, נשואין עושה או אירוסין עושה? [ד]

נפק"מ: ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, אי נשואין עושה, יורשה ומיטמא לה ומיפר נדריה, ואי אירוסין עושה אינו יכול

א. אביי, ת"ש: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף, בשטר, ובביאה, וזכאי במציאתה ובמעש"י ובהפרת נדריה, ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה. נישאת, יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה.

קתני ביאה וקתני נישאת. ודחי' דכי קתני נישאת - אשארא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום