קידושין דף ט עמוד א

פרק ראשון

מעשה: שמכר קישורי חרוזים וביקשה ממנו אחד א"ל אי אתן לך תתקדשי

ואמרה לו 'הבה מיהבה', -ר''ח: הבה מיהבה לאו כלום הוא.

מעשה: ששתה יין בחנות וביקשה ממנו כוס א"ל אי אתן לך תתקדשי לי

א"ל אשקויי אשקיין, - ר''ח: אשקויי אשקיין לאו כלום הוא.

מעשה: שהוריד תמרים מהדקל וביקשה ממנו להוריד שנים שאל אם תיקדש לו וא"ל 'שדי מישדא',ר"ז: כל שדי מישדא לאו כלום הוא.

רבינא: מקודשת. רסב"ר: תגא דמלכא! אינה מקודשת.

והלכתא: אינה מקודשת.

והלכתא: שיראי לא צריכי שומא.

והלכתא: כר"א. [דמקודשת וישלים]

והלכתא: כרבא מר"נ. [דמנה אין כאן משכון אין כאן]

ת"ר: בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שו"פ בתך מקודשת לי, מאורסת לי, בתך לי לאינתו - הרי זו מקודשת.

ואף דלא דמי לשטר מכר שמוכר כותב וכאן קונה [בעל] כותב,

כרבא: דמענינא דקרא שם: 'ומכר מאחוזתו', במוכר תלה הכתוב,

כאן: 'כי יקח', בבעל תלה הכתוב.

והך: ד'שדות בכסף יקנו' קרי יק-נו ד'ומכר' ואע"ג ד'יקח דנתתי לאיש הזה' ה''נ כתיב 'ואקח את ספר המקנה',

ב. רבא: הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

בתך מקודשת לי, מאורסת לי, בתך לי לאינתו, בין ע"י אביה בין ע"י עצמה - מקודשת, מדעתו - והוא שלא בגרה.

הרי את מקודשת לי, הרי את לי לאינתו, הרי את מאורסת לי - מקודשת, בין ע"י אביה בין ע"י עצמה, מדעתה - והוא שבגרה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום